הסרט טחול וכשלון העוסק ביצירתה של יונית נעמן זמין לצפייה בראש העמוד.
יונית נעמן היא משוררת, חוקרת ספרות ועורכת שותפה באתר "העוקץ". הסרט טחול וכשלון הוא פרק מתוך סדרת הרשת הדוקומנטרית מעשה בחמישה משוררים של הבמאי אלון לוי. בפרק, העוסק ביצירתה של נעמן, היא מתועדת יושבת על הספה בסלון, מנקה את הבית ומדברת בפתיחות על דימוי גוף, על משפחה בהורות משותפת ועל הסטיגמות הקושרות מוצא ומיניות, למשל הקשר בין היותה ממוצא תימני והמיניות שלה.
המפגש איתה ועם יצירתה מספק מבט אינטימי לחייה האישיים ולמקורות ההשראה שלה. "בהרבה מובנים עבודת השירה היא מעשה של התעסקות בלכלוך. ניסיון להצביע על כתמים ולשפשף אותם ולא להצליח לנקות אותם", היא מסבירה.
מעשה בחמישה משוררים היא סדרת רשת שעוסקת בחמישה משוררים ומשוררות ישראלים בולטים. לכל אחד ואחת מהם סיפור חיים אחר, נקודת מבט אחרת על כתיבת שירה וסגנון כתיבה שונה. הפרקים מרכיבים פסיפס שלם מדמויות צבעוניות שמספרות, כל אחת בדרכה, את סיפורה של השירה הישראלית, החברה הישראלית והחיים עצמם. כל פרק מוקדש למשורר או משוררת: אלי אליהו בפרק "איש ובהלות", רועי חסן ב"משרד ההסברה סגור", יונית נעמן ב"טחול וכישלון", סער יכין ב"שמורת השירה של סער" ודליה פלח, המשוררת המסתורית, ב"נבנה את הכול".
הסדרה עשויה בכישרון רב, מתובלת בהומור ובפרשנות ויזואלית מרהיבה לשירים. המשוררים, בני משפחתם, שחקנים וזמרים קוראים את השירים בדרכים לא שגרתיות שמגרות עניין וקשב. המשוררים מתועדים בביתם ובשגרת חייהם, ואת התמונות מלווה קריינות הומוריסטית מפי מיכה שטרית. הצילומים והקריינות מורידים את המשורר והשירה מהפדסטל, משחררים את התפיסה הרווחת ששירה היא יצירה נשגבת וגבוהה ולאניני טעם בלבד, ומורידים אותה למקום האנושי, היום יומי.
בפרק שלפנינו אנחנו מוזמנים לביתה של נעמן. בעודנו מאזינים, מחויכים, לאמירותיו האירוניות של שטרית, סופגים את הצילום המדויק והגרפיקה ומקשיבים לדברי נעמן על החיים, אנחנו מצליחים לצלול עמוק לנבכי יצירתה.
דיוקן של עובדת ניקיון 3 | יונית נעמן
לָעוֹלָם דְּרוּשׁוֹת רָזוֹת וּזְרִיזוֹת
שֶׁיְּנַקּוּ אוֹתוֹ מֵאָבָק,
שֶׁיַּעֲלִימוּ כְּתָמִים,
שֶׁיְּקָרְצְפוּ אֲרִיחֵי קֶרָמִיקָה
מְשֻׁמָּנִים מִבִּשּׁוּל –
הָעוֹלָם תָּלוּי בַּהֵן.
וְלִי דְּרוּשָׁה מִתְקֶפֶת אַסְטְמָה
בְּדִירָה מְשֻׁפֶּצֶת בִּרְחוֹב בֶּן גּוּרְיוֹן
כְּדֵי לִבְגֹּד בְּמוֹרֶשֶׁת מַרְשִׁימָה
שֶׁל עוֹזְרוֹת בַּיִת תֵּימָנִיּוֹת.
בִּגְלַל שֶׁאֲנִי דוֹר שְׁלִישִׁי
לְעַבְדוּת מֶשֶׁקְבַּיִת צִיּוֹנִית
הַצַּד הַגַּבְרִי שֶׁלִּי מְגַלֶּה
אֶמְפַּתְיָה לַצְּרָכִים שֶׁל הָעוֹלָם
אֲפִלּוּ הָאַשְׁכְּנָזִיָּה הַמְדֻמְיֶנֶת שֶׁבִּי
אוֹהֶבֶת נִקָּיוֹן
אֲבָל הַצַּד הַנָּשִׁי שֶׁלִּי עוֹיֵן
אֶת הָרַעְיוֹן,
מְסָרֵב לְהֵעָתֵר לַמַּגֵּב
לְקַבֵּל הוֹרָאוֹת
לְנַגֵּב מַדָּפִים מְאֻבָּקִים
בְּדִירוֹת מְשֻׁפָּצוֹת בִּרְחוֹב בֶּן גּוּרְיוֹן
מִצִּדִּי,
שֶׁהָעוֹלָם יִשָּׁאֵר מְלֻכְלָךְ
הבמאי אלון לוי מספר: "את הסדרה מעשה בחמישה משוררים התחלתי כי היה לי רצון להיות חבר, או לפחות להכיר, את אלי אליהו. אז החלטתי להיפגש איתו ולהציע לו לצאת למסע – לעשות פרק עליו ועל השירה שלו. אבל בניגוד לסרטים קלאסיים על שירה לעשות את זה פופי. וקצבי. ואנטי משעמם. אז זה היה הסרט הראשון שעשיתי עצמאית לגמרי. ואז עלתה במוחי המחשבה שאפשר להרחיב את זה לסדרה שלמה. הלכתי ופגשתי והגעתי למסקנה שאעשה חמישה פרקים, שכל אחד מהם יתמקד בדמות אחרת שיש לה גם גישה אחרת לשירה, גם לחיים וגם לאמנות. כל אחת תופסת את מעשה האמנות, או השירה, באופן שונה. זאת הייתה הפריזמה איתה יצאתי לדרך. המחשבה שלי הייתה למזג בין הקצב הקולנועי לשירה, לדמות של המשורר או המשוררת. ככה יצא שבכל אחד מהפרקים מוצגת אפשרות אחרת ליצירה. אלי אליהו, שחושב על זה כעל 'מכה קלה בפחחות של העולם'; רועי חסן, שרואה את זה כחלק ממהלך פוליטי-מזרחי שבועט להגמוניה בראש; סער יכין, שתופס את הקיום שלנו פה ובכלל כאיזה רסיס קוסמי שצריך להתעלות מעליו וכותב שירה טרנס-הומניסטית; דליה פלח, שבוחרת בהעדר, בלא להיות, כאופציה של יוצרת שמחביאה ומפרידה את עצמה מהיצירה; ויונית נעמן, שמחברת את הגוף, הנשיות והפוליטיקה לאודיסיאה של יציאה מהבית וחזרה אליו."
הסרט טחול וכשלון העוסק ביצירתה של יונית נעמן זמין לצפייה בראש העמוד.
