סלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, נוסדה בשנת 315 לפני הספירה על ידי המלך קסנדרוס ממקדוניה, ונקראה על שם אשתו תסלוניקה, שהייתה אחותו למחצה של אלכסנדר הגדול. סלוניקי עברה לאורך ההיסטוריה אמפריות שונות, כולל הרומאים, הביזנטים והעות'מאנים, אשר הותירו בה את חותמם. בתקופת האימפריה הביזנטית, סלוניקי הייתה העיר השנייה בחשיבותה אחרי קונסטנטינופול, ושימרה את חשיבותה גם תחת השלטון העות'מאני, שם הייתה מרכז רב-תרבותי עם אוכלוסייה יהודית גדולה שהעניקה לה את הכינוי "ירושלים של הבלקן". באמצעות המדריך הזה תצאו למסע מרתק בין סמטאות העיר הצרות, תגלו מרכזי אמנות מובילים, תחקרו אתרים היסטוריים מרהיבים ותצללו אל תוך הסיפורים המיתולוגיים הקסומים של סלוניקי.

לצורך קבלת גישה למפת האוצר הבלעדית שלנו בלסלוניקי, אנא הקליקו על הקישור והרשמו כחברים במגזין שלנו. המפה מכילה את כל ההמלצות מהמדריך שלנו ומציעה טיפים נוספים על מסעדות, בתי קפה, חנויות ועוד. כל מיקום מסומן על המפה. כחברים, תהיה לכם היכולת לצפות במפה ולשמור אותה בפרופיל שלכם, כך שתמיד תהיו מוכנים להרפתקאות הבאות שלכם עם המקומות הטובים ביותר בהישג יד.

סלוניקי מתהדרת בהיסטוריה יהודית עשירה ומורכבת. בשיאה, הייתה הקהילה היהודית בעיר אחת מהגדולות והמשפיעות בעולם, בעיקר בזכות יהודים שהיגרו לעיר לאחר גירוש ספרד בשנת 1492. במהלך השנים, הקהילה פיתחה תרבות עשירה ותרמה רבות לחיי העיר בתחומים כמו מסחר, אמנות ודפוס. מלחמת העולם השנייה והשואה הכחידו את הקהילה היהודית שמנתה כ-50,000 איש, והותירו אותה בשבריר מגודלה הקודם. השואה גרמה לאובדן כואב ששינה לעד את הנוף התרבותי של סלוניקי, אך ההיסטוריה המפוארת של הקהילה נשמרת ומוצגת כיום במוזיאון היהודי של סלוניקי ובאתרים נוספים בעיר, המאפשרים הצצה לעברה העשיר של הקהילה.

מרכזי תרבות:

MOMus הוא מוסד תרבות חשוב בסלוניקי, המאחד מספר מוזיאונים המוקדשים לאמנות חזותית. MOMus הוקם בנובמבר 2018 מתוך מיזוג של חמישה מוזיאונים, ארבעה מהם ממוקמים בסלוניקי ואחד באתונה. המוזיאונים הכלולים הם: המוזיאון לאמנות עכשווית (אוסף קוסטאקיס), המוזיאון המקדוני לאמנות עכשווית, מוזיאון הצילום של סלוניקי, המרכז לאמנות ניסיונית ומוזיאון אלכס מילונה באתונה. המוזיאונים תחת MOMus מציגים מגוון עשיר של יצירות אמנות, החל מיצירות היסטוריות ועד יצירות עכשוויות מקומיות ובינלאומיות. המוזיאון לאמנות עכשווית בסלוניקי כולל יותר מ-2000 עבודות של אמנים יוונים וזרים, והוא ממשיך להרחיב את אוספיו באמצעות תרומות של אספנים ואמנים​. 

Bensousan Han מהווה דוגמה מרתקת לשימור מורשת אדריכלית בסלוניקי. הוא נחשב לחאן העתיק ביותר ששרד בעיר, ונבנה על ידי שמואל בנסוסאן, יהודי ספרדי-ספרדי, שעל שמו נקרא המבנה. המבנה נבנה בשלבים: המרתף והקומה הראשונה הוקמו בסביבות שנת 1810, והקומה העליונה נוספה לאחר מכן. במקור, שימשה הקומה הראשונה כאורוות לסוסים, בעוד שהקומה העליונה תפקדה כהוסטל שבו השוכרים שכרו מיטות ולא חדרים, ולעיתים חלקו את החלל עם דיירים נוספים. בשנות ה-30 של המאה ה-20, נמכר הנכס על ידי משפחת בנסוסאן והפך למרכז מסחרי עם חנויות בקומה הראשונה ומשרדים ומחסנים בקומות העליונות. בשנות ה-70 המאוחרות, שימש המבנה כמשרד מכס, אך לאחר מכן ננטש לכמעט 30 שנה. מאז 2007, התגלה המבנה מחדש על ידי הקהילה האמנותית של סלוניקי, והיום הוא מארח אירועים תרבותיים, אמנותיים וחינוכיים רבים, כולל תערוכות, הופעות ותיאטרון​. כיום, חאן בנסוסאן משמש כמרכז תרבות תוסס, עם גלריה המציגה אמנות רב-תחומית עכשווית בקומה הראשונה. עם זאת, נכון לעכשיו המרכז סגור בהמתנה לתמיכה כלכלית להמשך פעילותו. אנו ממליצים לבדוק את הרשתות החברתיות של החאן לעדכונים לפני שאתם מתכננים את ביקורכם.

Teloglion Fine Arts Foundation, שהוקמה בשנת 1972, נוסדה בזכות הפילנתרופיה של נסטר ואליקי טלוגלו, שתרמו את אוסף האמנות הרחב שלהם לאוניברסיטת אריסטו בסלוניקי. הקרן ממוקמת בקצה הצפוני של הקמפוס, בבניין מודרני ומרשים עם נוף פנורמי למפרץ תרמאיקוס ולהר אולימפוס. הקרן מאכלסת אוסף נרחב של למעלה מ-7000 יצירות אמנות, כולל יצירות של אמנים יוונים מהמאה ה-19 וה-20, וכן אוספים קטנים יותר של פיסול, אמנות מהמזרח הרחוק, קרמיקה, זכוכית וטקסטיל. בין התרומות החשובות לקרן ניתן למצוא את ספריית ספירי וארכיון מורלוס, העוסקים באמנות יוונית ואירופאית, בעיקר פריז בין השנים 1945-1980. מעבר לאוסף האמנות המרשים, הקרן מקדמת חינוך לאמנות ושיתוף פעולה בין אמנים וחוקרים, ומארחת באופן קבוע תערוכות, אירועי תרבות ותוכניות חינוכיות מגוונות. המקום מציע גם תיאטרון עם 230 מושבים המשמש לכנסים, הרצאות ואירועים שונים, וכן חנות מזכרות ומסעדה המשולבת בתוכניות התרבותיות של המקום.

Kalfayan Gallery הוקמה בשנת 1995 בסלוניקי, ובהמשך הוקם סניף באתונה בשנת 2000, ומאז הן ממלאות תפקיד מרכזי בסצנת האמנות העכשווית של יוון. הגלריה מתמקדת בגישור בין תרבויות חזותיות מזרחיות ומערביות, תוך דגש על יצירות מיוון, הבלקן ואזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENAM). במהלך השנים, הגלריה זכתה להכרה בינלאומית בזכות השתתפותה בירידי אמנות ברחבי העולם ושיתופי פעולה עם מוסדות אמנות מכובדים.

Municipal Art Gallery הגלריה העירונית של סלוניקי הוקמה בשנת 1966 כהרחבה לספרייה העירונית. מאז שנת 1986, הגלריה ממוקמת ב"וילה מורדוך" ברחוב ואסיליס אולגס, מבנה שעוצב על ידי האדריכל קסנופון פאיאונידיס ונבנה בשנת 1905. הגלריה כוללת אוסף של יותר מ-1,000 יצירות אמנות, אשר מקיפות מגוון רחב של מדיומים. בין האוספים ניתן למצוא את אוסף האמנות היוונית המודרנית, אוסף תחריטים יווניים מודרניים, ואוסף פסלים. הגלריה מציגה באופן קבוע תערוכות של אמנים מקומיים ובינלאומיים, וכן תערוכות מחקר היסטוריות על התפתחות האמנות ביוון. בנוסף למיקום הראשי ב"וילה מורדוך", הגלריה מפעילה גם תערוכות בשני מבנים נוספים: "אלטזה אימארט" ו"ינאי צ'אמי" הממוקמים במרכז העיר. הגלריה פעילה גם בתחום המחקר והדוקומנטציה, ומארחת כנסים, סימפוזיונים וסדנאות. 

Zina Athanassiadou Gallery, שהוקמה בשנת 1983, היא חלל אמנות מוביל בסלוניקי, שנוסד על ידי זינה אתנסיאדו. הגלריה מילאה תפקיד מרכזי בקידום האמנות העכשווית, והציגה אמנים מקומיים ובינלאומיים כאחד. הגלריה ידועה בתערוכות רטרוספקטיביות משמעותיות של אמנים יווניים פורצי דרך משנות ה-60 וה-70. בנוסף, היא תומכת באופן פעיל באמנים מתחילים, ומספקת להם במה להציג את יצירותיהם.

Artis Causa, שהוקמה בשנת 2007, היא גלריה שמציגה אמנות עכשווית. הגלריה משמשת כפלטפורמה לאמנים מתחילים ומבוססים, ומציגה אמנות רב תחומית, ציור, פיסול, מיצב ועבודות מולטימדיה. בנוסף לתערוכות, הגלריה מהווה מרכז לאירועי תרבות, סדנאות ושיחות עם אמנים. הגלריה משתפת פעולה עם גלריות אירופאיות ומוסדות אמנות נוספים, ומשתתפת בירידי אמנות בינלאומיים, מה שמחזק את מעמדה בזירת האמנות העולמית​. 

גלריית Donopoulos International Fine Arts, הוקמה בשנת 2007 והפכה למרכז חשוב לאמנות עכשווית בסלוניקי. הגלריה החלה את דרכה עם תערוכה של תחריטים מאת פבלו פיקאסו ומאז אירחה תערוכות זמניות רבות של אמנים ידועים ומתחילים כאחד. היא פועלת מתוך חזון לגשר בין סצנות האמנות היוונית והבינלאומית, ומשתפת פעולה עם מוסדות אמנות וגלריות מרחבי העולם. 

אירועי אמנות ועיצוב:

ביאנלה סלוניקי לאמנות עכשווית, שהוקמה בשנת 2007, מאורגנת על ידי MOMus – מוזיאון לאמנות עכשווית, הכולל את מוזיאון מקדוני לאמנות עכשווית ואוספי המוזיאון הממלכתי לאמנות עכשווית, עם תמיכה של משרד התרבות היווני. האירוע מושך אמנים וחובבי אמנות מכל רחבי העולם, ומספק פלטפורמה לדיאלוג גלובלי על אמנות וחברה. הביאנלה מתקיימת במגוון אתרים איקוניים ברחבי סלוניקי, ומציגה יצירות של אמנים ממדינות רבות, ובכך מחזקת את הקשרים הבינלאומיים של הקהילה האמנותית בעיר. למידע נוסף על התערוכות והאירועים הקרובים, ניתן לבקר באתר הרשמי של הביאנלה.

שבוע העיצוב של סלוניקי (ThessDW) הוקם בשנת 2019 ביוזמת הארגון ללא מטרות רווח Philartia ובשיתוף עם עיריית סלוניקי. האירוע נועד לגשר בין יצירתיות ליזמות וחדשנות. בכל חודש יוני, האירוע כולל פעילויות ואירועים מגוונים כגון תחרויות, תערוכות, הרצאות, סיורים וסדנאות, ומפגשים עסקיים. ThessDW מתמקד בעידוד דיאלוג בין עיצוב בתחומים רבים כגון גסטרונומיה, עיצוב מוצרים, עיצוב פנים, עיצוב גרפי, עיצוב תעשייתי, טכנולוגיה וקיימות. האירוע מדגיש את התפקיד המכריע של העיצוב בתחומים חברתיים, כלכליים ותרבותיים, ומקדם את היצירתיות והחדשנות של סלוניקי בקונטקסט המקומי והבינלאומי​.

אתרים היסטוריים:

המגדל הלבן (White Tower), סמל איקוני של סלוניקי, ניצב לאורך קו החוף של העיר ומשקיף על הים האגאי. המגדל נבנה במקור בתקופה העות'מאנית במאה ה-15, אך מוצאו המדויק נשאר עטוף במסתורין. בתחילה, המגדל נבנה כחלק ממערכת ההגנה של העיר על מנת להגן על הנמל. לאורך השנים, המגדל שימש למטרות שונות, כולל כמבצר, מחסן צבאי ובית כלא. אחד השמות המוקדמים שלו היה "מגדל הדם" (Kanlı Kule) בשל השימוש בו כמקום להוצאות להורג​. המגדל קיבל את שמו הנוכחי, "המגדל הלבן", בשנת 1890 כאשר צבעו אותו בלבן על מנת לשפר את תדמיתו, ככל הנראה במסגרת ניסיון לנקות את עברו העקוב מדם. כיום, המגדל הלבן מאכלס מוזיאון המוקדש להיסטוריה העשירה של סלוניקי, עם תערוכות המתארות את התפתחות העיר מתקופות שונות, כולל התקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. המבקרים יכולים ליהנות מנוף מרהיב של העיר והים מהקומה העליונה של המגדל.

הרוטונדה של גלריוס (Rotunda of Galerius), היא אחד המבנים העתיקים והחשובים ביותר מבחינה אדריכלית בסלוניקי. נבנתה בתחילת המאה ה-4 לספירה על ידי הקיסר הרומי גלריוס, המבנה תוכנן במקור כמָאוּזוֹלֵאוֹם לקיסר, אך שימש גם כחלק מארמון גלריוס. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 לספירה, הוא נקבר במבנה אחר בסרביה של ימינו. הרוטונדה בנויה בצורה גלילית עם כיפה שטוחה המתנשאת לגובה של 30 מטרים. במהלך התקופה העות'מאנית, המבנה הוסב למסגד והוסיפו לו מנארט שעדיין קיים היום, מה שמזכיר את הזהות הרב-תרבותית של המבנה. בתוך הרוטונדה נמצאים פסיפסים עתיקים, המתארים דמויות קדושות וסצנות דתיות מהנצרות. הפסיפסים נשתמרו היטב ושוחזרו לאורך השנים. כיום, הרוטונדה היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ומשמשת כמוזיאון המוקדש להיסטוריה העשירה של סלוניקי.

המוזיאון היהודי של סלוניקי, שהוקם בשנת 2001, ממוקם בבניין היסטורי שנבנה בשנת 1904 על ידי האדריכל האיטלקי ויטאליאנו פוסלי. הבניין הוא אחד מהמעטים ששרדו את השריפה הגדולה של 1917, והוא שימש בעבר את בנק אתונה ואת משרדי העיתון היהודי בצרפתית. המוזיאון מוקדש לשימור והצגת ההיסטוריה העשירה של יהודי סלוניקי, במיוחד את המורשת הספרדית שהתפתחה בעיר לאחר גירוש ספרד בשנת 1492. המוזיאון כולל אוספים של חפצים דתיים וטקסיים, חומרים אתנוגרפיים כמו כלי בית ותלבושות, ומסמכים היסטוריים הכוללים עיתונים, תמונות ומהדורות נדירות. בין התערוכות הקבועות במוזיאון נמצאת גם תערוכה שמספרת את סיפור הקהילה היהודית בסלוניקי מהמאות ה-3 לפנה"ס ועד למלחמת העולם השנייה, כולל חיי היומיום של הקהילה לפני השואה. במוזיאון יש גם ספרייה מיוחדת, ארכיונים של סרטים, ואוסף של שירי עם ספרדיים ועדויות של ניצולי שואה. תערוכה מיוחדת מתמקדת בשואה והשפעתה על הקהילה היהודית בסלוניקי, כאשר רוב הקהילה, כ-49,000 איש, נשלחו לאושוויץ וברגן-בלזן שם רובם נספו. המוזיאון פועל גם כמרכז חינוכי, עם תוכניות מיוחדות לבתי ספר ופעילויות נוספות המיועדות לקידום המודעות להיסטוריה והתרבות היהודית בסלוניקי.

בית הכנסת מונסטיר בסלוניקי (Monastir Synagogue), שנבנה בין השנים 1925-1927, הוא מבנה היסטורי חשוב המייצג את המורשת היהודית העשירה של העיר. בית הכנסת נבנה על ידי יהודים שהיגרו לעיר ממונסטיר (כיום ביטולה, מקדוניה) במימון קהילת יהודי מונסטיר. בית הכנסת נחנך על ידי הרב הראשי של סלוניקי, חיים רפאל חביב, בשנת 1927. במהלך מלחמת העולם השנייה, בית הכנסת ניצל מהרס כיוון שהגרמנים השתמשו בו כמטה של הצלב האדום. לאחר רעידת אדמה ב-1978, המבנה ניזוק בצורה חמורה ושוקם על ידי ממשלת יוון. השיפוץ ההיסטורי של בית הכנסת הושלם בשנת 2016, במימון גרמניה וקרן משפחת הרברט סיימון, וכלל שחזור של רצפות הפסיפס המקוריות, ציורי הקיר והתקנת מערכות חדשות לחימום, קירור ותאורה. 

כנסיית פול הקדוש (Church of Saint Paul) בסלוניקי היא אתר דתי חשוב המוקדש לשליח פאולוס, שלפי האמונה ביקר בסלוניקי במהלך מסעותיו המיסיונריים והפיץ את הנצרות לתושבי העיר. הכנסייה ממוקמת על גבעה בצפון-מזרח סלוניקי ומציעה נוף פנורמי של העיר ומפרץ תרמאיקוס. לאחר שחרור העיר מהכיבוש הטורקי, נבנתה במקום כנסייה קטנה בשנת 1922. בשנות ה-70 נבנתה כנסייה גדולה ומודרנית יותר כדי להכיל את מספר המתפללים הגדל. הכנסייה החדשה, המשלבת אלמנטים אדריכליים מודרניים עם סגנון ביזנטי מסורתי, נחנכה בשנת 1997, מה שהופך אותה למבנה ייחודי בנוף העירוני. האדריכלות המרשימה של הכנסייה כוללת כיפה שטוחה וקשתות דקורטיביות מעל הכניסה הראשית. לפי המסורת, במקום זה, למרגלות גבעת קדרינוס, הייתה נביעה שבה שתה השליח פאולוס מים כאשר ברח מחומות העיר בדרכו לוריאה. נביעה זו הייתה מוקד עלייה לרגל במשך מאות שנים, ונקראת "נביעת המים הקדושים של השליח פאולוס".

מעל ומעבר:

כיכר אריסטוטלוס (Aristotelous Square), הכיכר המרכזית של סלוניקי, היא מרכז שוקק חיים המשמש כלב ליבה של חיי החברה והתרבות בעיר. הכיכר קרויה על שמו של הפילוסוף היווני העתיק אריסטו, שנולד בעיירה הסמוכה סטאגירה. הארכיטקט הצרפתי ארנסט הברארד תכנן את הכיכר שנבנתה לאחר השריפה הגדולה של 1917 כחלק מהתכנון מחדש של העיר בעקבות ההרס הנרחב. הכיכר מעוטרת בארכיטקטורה נאוקלאסית מרשימה, הכוללת בתי קפה וחנויות, מה שהופך אותה למקום אידיאלי למנוחה בזמן שוטטות בעיר. לצד הכיכר נמצאים מבנים חשובים כמו מלון אלקטרה פאלאס ותיאטרון אולימפיון, המשמש כאתר מרכזי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של סלוניקי. ברקע נשקף מפרץ תרמאיקוס, והכיכר מציעה נופים עוצרי נשימה של הים, במיוחד ממבט מלמעלה. ניתן ליהנות מנוף זה ממסעדת הגג של מלון אלקטרה פאלאס, המספקת תצפית מרהיבה על הכיכר, ציוני הדרך ההיסטוריים של העיר והמים הנוצצים שמסביב.

כיכר אתונוס (Athonos Square) היא יעד חובה למטיילים המחפשים חוויה יוונית אותנטית. כיכר זו, הממוקמת בלב סלוניקי, היא אזור להולכי רגל בלבד. במשך היום, הכיכר הופכת לשוק, בו בתי קפה מסורתיים מגישים קפה יווני ארומטי ומוכרים מקומיים מציגים את מרכולתם, הכוללת תבלינים, תה, אגוזים, פירות וירקות, דגים וגבינות. עם שקיעת השמש, האווירה משתנה, והטברנות והמסעדות הרבות בכיכר מתעוררות לחיים ומגישות מגוון מנות יווניות טעימות ומטבחים בינלאומיים. המבקרים יכולים ליהנות ממוזיקה יוונית מסורתית חיה באווירה חמה ומזמינה. הכיכר ממוקמת במרכז העיר בין הרחובות אריסטו וסופיה הקדושה, במרחק הליכה קצר מכיכר אריסטוטלוס. סביב הכיכר ישנם חנויות מסורתיות רבות, כולל נגריות, סנדלריות ובתי מלאכה, המוסיפים לאווירת המקום ההיסטורית והאותנטית.

אנו פולי (Ano Poli), המכונה גם "העיר העליונה" של סלוניקי, היא אחד המחוזות העתיקים ביותר בעיר. השכונה משמשת עדות לעבר העשיר של סלוניקי, לאחר ששרדה את השריפה הגדולה של 1917. מטיילים יכולים לשוטט בהנאה ברחובות המתפתלים של אנו פולי ולגלות פינות נסתרות, כולל כנסיות ביזנטיות עתיקות, מנזרים מרהיבים, ומבנים עות'מאניים יפהפיים. הכנסייה הביזנטית אוסיוס דוד והמנזר של ולטאדון הם רק חלק מהמקומות שאפשר לבקר בהם בשכונה זו. המונומנטים המרשימים כוללים גם את המצודה האפיפריגיונית, ששימשה כמצודה וכבית סוהר עד סוף המאה ה-20. במקום נמצאות טברנות מסורתיות ונופים מרהיבים של העיר והמפרץ התרמאיקי, במיוחד מהחומות הביזנטיות הגבוהות.

אם התמזל מזלכם לבקר בסלוניקי בקיץ, מומלץ מאוד להקדיש כמה ימים ליהנות מהחופים המרהיבים של חלקידיקי. במרחק נסיעה של שעה בלבד מהעיר השוקקת, חלקידיקי מציעה כמה מהחופים הנקיים והציוריים ביותר ביוון. שלושת חצי האיים שלה – קסנדרה, סיתוניה ואתוס – כל אחד מהם מציע שילוב ייחודי של חולות זהב, מים צלולים ונופים מרהיבים. הניגוד בין הקסם העירוני של סלוניקי ליופיה הטבעי של חלקידיקי מעניק למטיילים חוויה יוונית בלתי נשכחת.

הר אולימפוס (Mount Olympus), ההר הגבוה ביותר ביוון, ממוקם כ-80 קילומטרים דרום-מערבית לסלוניקי, בין תסליה ומקדוניה. על פי המיתולוגיה היוונית, האולימפוס הוא מקום משכנם של האלים היוונים, כאשר פסגת מיתיקס, הגבוהה ביותר, מתנשאת לגובה של 2,917 מטרים. האולימפוס שוכן בתוך הפארק הלאומי הראשון של יוון, שהוכרז בשנת 1938, ונחשב גם לשמורת ביוספרה עולמית. הר האולימפוס ידוע במגוון הביולוגי העשיר שלו, הכולל מעל 1,700 מיני צמחים, ומהווה בית למינים נדירים כמו עז הבר הבלקני והנשר הזהוב. ההר מושך מטיילים, חובבי טבע ואוהבי מיתולוגיה מכל רחבי העולם בזכות המערכות האקולוגיות הייחודיות והמיתוסים העתיקים המקיפים את פסגותיו. בין 52 הפסגות הרבות של ההר, ניתן למצוא גאיות, עמקים ירוקים וצמחייה אלפינית, מה שהופך את האולימפוס ליעד מושלם לחובבי הרפתקאות וטבע.