הסרטון המתעד ביקור סטודיו עם טל קנטור זמין לצפייה בראש העמוד.
טל קנטור היא במאית אנימציה, אנימטורית ואמנית העוסקת באמנות חזותית. היא עטורת פרסים וידועה בטכניקה שהיא פיתחה, שמשלבת רישום, צילום, וידאו, ציור ואנימציה. יצירתה שוזרת איור מסורתי ודיגיטלי לכדי שפה אמנותית רגישה ומתוחכמת שמזוהה באופן מובהק איתה. הסרטון צולם בביקור בסטודיו של קנטור, והוא מספק הצצה למחשבות שליוו אותה בעבודה על הסרט הקצר מכתב לחזיר ולתהליך העבודה עצמו. הסרט זכה בפרס הסרט הקצר הבינלאומי הטוב ביותר בפסטיבל האנימציה בבריסל ומועמד לאוסקר 2024.
הסרט הקצר מכתב לחזיר שיצא בשנת 2022 הוא סרט אנימציה במדיה מעורבת, קופרודוקציה ישראלית-צרפתית. את הסרט כתבה וביימה קנטור, והפיקו אותו סטודיו הייב ומיו פרודקשיין. הסרט מבוסס על זיכרון ילדות של קנטור ממפגש בבית הספר עם ניצול שואה שקורא לתלמידים מכתב שכתב לחזיר שהציל את חייו ועל חלום שחלמה בעקבות הפגישה. מהדרך שבה התלמידה חווה את המפגש אפשר ללמוד על השבריריות של הדור השלישי לשואה, שנחשף בכל שנה לסיפורי השורדים על הזוועות שהתמודדו עימן. החלום שהיא חולמת בעקבות המפגש נוגע בסוגיה חשובה, שלרוב לא עוסקים בה: ילדים רבים שומעים את הסיפורים מן השואה, צופים בסרטי שואה וקוראים ספרים בנושא וכתוצאה מכך חולמים חלומות שבהם הם רואים את עצמם כילדים בשואה. ההזדהות עם הסיפורים והצריבה הבין-דורית של הטראומה מהשואה נחוות לרוב כטראומה אישית מטלטלת שמשפיעה במידה רבה על הזהות האישית והקולקטיבית שלנו כעם.
כמעט חמש שנים עבדה קנטור על מכתב לחזיר עם צוות של כארבעים איש ואישה. בתהליך ההפקה היו שני שלבים: בשלב הראשון הסרט צולם עם שחקנים ונערך. בשלב השני קנטור יצרה אנימציה כשכבה נוספת על הסרט הערוך. השילוב החדשני של קנטור בין לייב אקשן ואנימציה שכוללת ציור על נייר, מעניק לסרט ממד ויזואלי ייחודי ומוסיף לעלילה רבדים שמאפשרים לצופה לעסוק במשחק גומלין בין מציאות לדמיון. תשומת הלב המוקפדת של קנטור לפרטים – מתנועות עדינות והבעות של הדמויות ועד למבנה הסיפורי הכולל – מדגימה הבנה עמוקה של כוחו של המדיום. קנטור מתארת את הסרט כ"קולאז' מתפתח של זיכרונות שבורים", המשקף את טבעו המורכב והמפוצל של תת-המודע.
הטכניקה הייחודית של קנטור התפחתה בזמן שלמדה לתואר הראשון באקדמיה לאמנות בצלאל. בסרט הגמר שלה במילים אחרות (2016) – שבו מתקיים דיאלוג קצר בין שתי דמויות, והוא מסמל זיכרון וחרטה רטרואקטיביים של מפגש בין אב לבתו – ייצגה הטכניקה המעורבת את החיבור בין גוף לרגש.
גם בעבודתה כבמאית אנימציה בסרטים של במאים אחרים קנטור משתמשת בטכניקה שפיתחה כדי ליצור שפה ויזואלית ייחודית לכל סרט. בסרט הדוקומנטרי לאה צמל, עורכת דין (2019) בבימוי פיליפ בלאיש ורחל לאה ג'ונס השתמשה קנטור באנימציה כדי להסתיר חומר תיעודי שהיה צריך לצנזרו; באמצעות האנימציה טושטשו הדמויות, והן קיבלו נוכחות בסרט מבלי לחתוך את החומר החסוי. בסרט ענת גוב – על החיים ועל המוות (2021) שביימה תמר טל השתמשה קנטור באנימציה כדי לבטא את עולמה הרגשי של ענת גוב בזמן שכתבה מחזות.
הצפייה במכתב לחזיר לאחר טבח ה-7 באוקטובר מוסיפה רובד נוסף של משמעות מצמררת לסרט. קנה המידה והאכזריות של הטבח והעלייה החריפה של האנטישמיות בעולם הסתפחו מיידית לטראומה הבין-דורית של ישראלים וחברי הקהילה היהודית בתפוצות. הסרט מעורר מחשבה על האופן שבו האירועים הטראומטיים שאנו חווים בימים אלו עשויים לעצב את תחושת הביטחון והזהות של הדורות הבאים. יצירתה הייחודית של טל קנטור בכלל, ויצירתה האחרונה מכתב לחזיר בפרט, תורמת לשיח על אודות זיכרון היסטורי וטראומה ומציגה את כוחה של האנימציה כמדיום שיכול לסייע בהבנת נרטיבים היסטוריים ורגשיים מורכבים.
מוזמנים ומוזמנות לצפות בפרק הראשון של הסדרה שמציגה את מאחורי הקלעים של הסרט קצר מכתב לחזיר בראש העמוד. סדרה זו, שהופקה על ידי סטודיו הייב ומיו פרודקשיין, היא חלק ממסע להבטחת מועמדות הסרט לאוסקר.
