אהרן אפלפלד ז"ל, חתן פרס ישראל לספרות יפה, בריאיון מעמיק על הכתיבה הספרותית כיצירת אמנות. פגשתי את אפלפלד בביתו במבשרת ציון במסגרת סדרת עבודות וידאו ארט שיצרתי בהשראת כתיבתו. "מכיוון שהייתי ילד, השואה הייתה גם אגדה", אמר. אפלפלד היה בן שבע כשפרצה מלחמת העולם השנייה, והוא עלה לישראל לבדו בגיל שלוש עשרה. זיכרונותיו ומראות מימי ילדותו הם מקור ההשראה למרבית ספריו. בווידאו שלפנינו אפלפלד מסביר מדוע חשוב בעיניו לכתוב על האדם בשגרת היום בזמן השואה, על אהבה, אכזבה וכאב כדי שהקורא יוכל להזדהות עם הצד האנושי של הקורבנות. "הזוועה מרתיעה אותנו, אנחנו בקושי יכולים להבין את מותו של ילד אחד. כיצד נוכל להבין מותם של אלפי אנשים?" אפלפלד בחר שלא לגעת באש המכלה ולא כתב על הנסיבות שבהם האדם במלחמה הופך להיות תת-אדם.
מוזמנים ומוזמנות לצפות בוידאו המוצג בראש הדף.