ההיסטוריה של ורשה מהווה דוגמה ומופת לנחישות ולהתחדשות. העיר, שנחרבה כמעט כליל במלחמת העולם השנייה, קמה מן העפר ושוקמה בקפידה מופלאה, תוך שחזור מדויק ומפואר של העיר העתיקה שלה בהתאם לתוכניות המקוריות. לאחר עשורים של דיכוי תחת השפעה סובייטית במהלך המלחמה הקרה, ורשה פרצה קדימה והפכה למגדלור של תקווה וקידמה, כשהיא מובילה את פולין אל תוך האיחוד האירופי בשנת 2004. כיום, ורשה מציגה שילוב מרתק שבו העבר וההווה נשזרים יחד בהרמוניה. מדריך התרבות שלנו יחשוף בפניכם את אוצרות העיצוב והאמנות העכשווית בעיר, לצד ההיסטוריה הממשיכה להדהד באבני חומות הגטו היהודי ובקסמה הנצחי של העיר העתיקה.

לצורך קבלת גישה למפת האוצר הבלעדית שלנו בוורשה,  אנא הקליקו על הקישור והירשמו כחברים במגזין שלנו. המפה מכילה את כל ההמלצות מהמדריך שלנו ומציעה טיפים נוספים על מסעדות, בתי קפה, חנויות ועוד. כל מיקום מסומן על המפה. כחברים, תהיה לכם היכולת לצפות במפה ולשמור אותה בפרופיל שלכם, כך שתמיד תהיו מוכנים להרפתקאות הבאות שלכם עם המקומות הטובים ביותר בהישג יד.

אמנות עכשווית:

מרכז האמנות העכשווית בטירת אוז'דובסקי (Ujazdowski Castle Centre for Contemporary Art) הוא מוסד חשוב ובולט לאמנות עכשווית. המרכז שוכן בטירה היסטורית מהמאה ה-17, שעברה גלגולים רבים לאורך השנים, החל ממשכן מלכותי ועד לשימושים צבאיים שונים. לאחר שהטירה ניזוקה במלחמת העולם השנייה, היא שוחזרה בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובשנת 1985 נפתחה מחדש כמרכז לאמנות עכשווית. המרכז מתמקד בהצגת אמנות חזותית עכשווית מכל רחבי העולם, ומשמש כמקום מפגש לאמנים, מבקרים וחובבי אמנות. התערוכות המתחלפות במרכז מציגות מגוון רחב של סגנונות ומדיות, כולל ציור, פיסול, וידאו ארט, ומולטימדיה. בנוסף לתערוכות, המרכז מארח גם הקרנות סרטים, סדנאות, ומופעים חיים. מרכז אוז'דובסקי מתאפיין בגישה רב-תחומית לאמנות, כאשר הוא משמש כמרחב לחקר ויצירה, ומעודד דיאלוג בין אמנים מהעולם כולו. המתחם כולל גם קולנוע, ספרייה ותוכנית רזידנסי לאמנים, מה שהופך אותו למרכז תרבותי חשוב המשלב בין עבר והווה בתוך סביבה היסטורית ייחודית.

גלריית זאכנטה הלאומית לאמנות (Zachęta National Gallery of Art) היא אחת הגלריות החשובות והוותיקות ביותר בפולין, הממוקמת במרכז העיר. הגלריה נוסדה בשנת 1860 על ידי האגודה לעידוד האמנויות היפות, והבניין הנוכחי שלה, שתוכנן בסגנון נאו-רנסאנסי על ידי האדריכל סטפן שילר, נפתח בשנת 1900. במהלך השנים הפכה זאכנטה למרכז תרבותי מוביל המציג תערוכות של אמנים פולניים ובינלאומיים, הכוללות מגוון רחב של מדיות, החל מציור ופיסול ועד וידאו ארט ומיצבים. בנוסף לתערוכות, זאכנטה מארחת אירועים תרבותיים מגוונים, כגון השקות ספרים, מפגשים עם אמנים, הקרנות סרטים וקונצרטים. המבנה ההיסטורי המרשים של הגלריה נרשם כמונומנט היסטורי בשנת 1965, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית של ורשה. לצד ההיסטוריה העשירה שלה, הגלריה ממשיכה להוביל בתחום האמנות העכשווית, ומשמשת כמרכז דינמי לתצוגה ולהפצת תרבות ואמנות, המושך אליו קהל רב מכל העולם​

חדר הפרויקטים של זאכנטה (Zachęta Project Room) הוא חלל ייחודי המשמש כשלוחה דינמית של הגלריית זאכנטה הלאומית לאמנות. החלל הוקם במטרה לספק פלטפורמה לאמנות ניסיונית עכשווית ולהציג את עבודותיהם של אמנים צעירים ומבוססים, פולנים ובינלאומיים. חדר הפרויקטים מתמקד ביצירות שנוצרות במיוחד עבור החלל, ומאפשר לאמנים לחקור רעיונות חדשים באופן אינטימי וגמיש יותר בהשוואה לגלריה הראשית.

מוזיאון האמנות המודרנית בוורשה (Museum of Modern Art in Warsaw) הוא אחד מהמוסדות התרבותיים הבולטים בפולין המתמקדים באמנות עכשווית. המוזיאון נוסד בשנת 2005, והוא ממוקם בלב העיר, ליד כיכר דפילדס, במבנה מודרני שתוכנן על ידי משרד האדריכלות של תומאס פייפר מניו יורק. המבנה החדש של המוזיאון, אשר עתיד להיפתח בשנת 2024, משתרע על פני שטח של כ-20,000 מ"ר וכולל גלריות תצוגה נרחבות, אולמות חינוך, קולנוע, וחללי עבודה לאמנים. המוזיאון מתמקד בהצגת הישגי האמנות הפולנית של המאה ה-20 וה-21, תוך שהוא משלב תערוכות של אמנים בינלאומיים ומקומיים. לצד התערוכות, המוזיאון מציע תכנית חינוכית עשירה הכוללת סדנאות, הרצאות והקרנות סרטים.

מרכז הפיסול הפולני באורונסקו (Centre of Polish Sculpture in Orońsko) הוא מוסד ייחודי הממוקם בדרום פולין, כ-120 קילומטרים מוורשה. המרכז מוקדש כולו ליצירה, תיעוד והצגת פיסול פולני, והוא כולל מגוון רחב של תכניות אמנותיות, כולל סדנאות לאמנים, גלריות ומוזיאון לפיסול עכשווי. המרכז הוקם בשנת 1981 וממוקם באחוזה היסטורית מהמאה ה-19, שהייתה בבעלותו של הצייר הפולני יוזף ברנדט. האחוזה כוללת פארק פסלים מרשים המשתרע על פני 12 דונם, שבו מוצגות יצירות פיסול מגדולי האמנים הפולנים והבינלאומיים. תערוכות זמניות מתקיימות בגלריות השונות של המרכז, כולל בית החממה והאורווה שהוסבו לחללי תצוגה. מוזיאון הפיסול העכשווי, שנפתח בשנת 1992, מציג אוסף עשיר של יצירות פיסוליות מאמצע המאה ה-20. מרכז הפיסול הפולני באורונסקו מהווה מפגש בין מסורת לחדשנות, והוא משרת כמרכז משמעותי לשימור והפצה של אמנות הפיסול הפולנית והבינלאומית. הפארק הפסטורלי והאחוזה ההיסטורית יוצרים חוויה ייחודית לכל המבקרים במקום

גלריית ראסטר (Raster Gallery) בוורשה היא אחת הגלריות המובילות והמשפיעות ביותר בתחום האמנות העכשווית בפולין. הגלריה נוסדה בשנת 2001 על ידי שני מבקרי אמנות, לוקאש גורצ'יצה ומיכל קצ'ינסקי. מהקמתה, ראסטר שמה לעצמה למטרה לקדם אמנים צעירים וחדשניים ולטפח יצירה עכשווית פורצת דרך. הגלריה מארחת תערוכות, פרויקטים בינלאומיים ומוציאה לאור פרסומים בתחום האמנות, הצילום והגרפיקה. בנוסף, הגלריה משתפת פעולה עם גלריות בינלאומיות ומציגה פרויקטים בערים כמו טוקיו, רייקיאוויק וטורונטו, מתוך שאיפה לחקור ולפתח סצנות אמנות מקומיות וליצור דיאלוג בינלאומי באמנות.

גלריית פוקסל (Foksal Gallery) בוורשה היא אחת הגלריות החשובות והמשפיעות ביותר בפולין בתחום האמנות העכשווית. הגלריה נוסדה בשנת 1966 ביוזמת קבוצת אמנים ומבקרי אמנות בולטים. מיום הקמתה, שמה לה הגלריה למטרה לקדם גישות רדיקליות וחדשניות לאמנות. הגלריה, שממוקמת במבנה היסטורי באחוזת זמויסקי, היא מרכז חשוב להצגת אמנות פורצת דרך. במשך השנים, הגלריה שמרה על עקרונותיה כאירגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לקדם אמנים ולשמור על סטנדרטים אמנותיים גבוהים, תוך שמירה על עצמאות מהשוק המסחרי. 

עיצוב וארכיטקטורה:

גלריית העיצוב הפולני במוזיאון הלאומי בוורשה (Gallery of Polish Design at the National Museum) מציגה אחת התערוכות החשובות ביותר המוקדשות לעיצוב פולני. התערוכה, שנפתחה בדצמבר 2017, מציגה את ההיסטוריה העשירה של העיצוב הפולני מהמאה ה-20 ועד היום. הגלריה מסודרת בסדר כרונולוגי ומציעה מבט מקיף על התפתחות העיצוב הפולני. בין הפריטים המוצגים ניתן למצוא רהיטים, כלי תאורה, טקסטיל, צעצועים ותוצרים תעשייתיים אחרים. הגלריה גם מדגישה את המעבר לעידן הפוסט-קומוניסטי בעיצוב הפולני, עם פריטים שהפכו לאייקונים. בגלריה מוצגים למעלה מ-25,000 פריטים, והיא נחשבת למקום שבו ניתן להבין את הכוחות האידיאולוגיים והחברתיים שעיצבו את התפתחותו של העיצוב הפולני.

ספריית אוניברסיטת ורשה (University of Warsaw Library) היא אחד ממוסדות התרבות החשובים בפולין, המשלבת בין היסטוריה עשירה לאדריכלות מודרנית. הספרייה נוסדה בשנת 1816 והיא עברה גלגולים רבים לאורך השנים. המבנה הנוכחי שלה, אשר נפתח לציבור בדצמבר 1999, תוכנן על ידי האדריכלים מארק בודז'ינסקי (Marek Budzyński) וזביגנייב בדובסקי (Zbigniew Badowski), וזכה בפרסים רבים על עיצובו הייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של הספרייה הוא גן הגג שלה, הנחשב לאחד מגני הגג הגדולים והמרהיבים באירופה. הגן מציע נוף פנורמי עוצר נשימה של קו הרקיע של ורשה, כולל נופים של העיר העתיקה, נהר הוויסלה והמבנים המודרניים של העיר. גן הגג מחולק לארבעה חלקים נושאיים: גן הזהב, גן הכסף, גן הארגמן וגן הירוק, והוא פתוח למבקרים מהאביב ועד הסתיו. 

בית קרת (Keret House) בוורשה הוא אחד המבנים הייחודיים והמרתקים בעולם, המוכר בתור הבית הצר ביותר בעולם. הבית, שתוכנן על ידי האדריכל יאקוב שצ'שני (Jakub Szczęsny) ונבנה בשנת 2012, נמצא בין שני מבנים בשכונת וולה בוורשה. רוחבו נע בין 70 סנטימטרים בנקודה הצרה ביותר ל-122 סנטימטרים בנקודה הרחבה ביותר. בית קרת נבנה כפרויקט אמנותי ייחודי והוקדש לסופר והבמאי הישראלי אתגר קרת, שנבחר להיות הדייר הראשון של הבית. המבנה, המוגדר כמיצב אמנותי, אינו עומד בתקני הבנייה הפולניים ולכן אינו מוגדר באופן רשמי כמבנה מגורים, למרות שהוא מאובזר וכולל את כל צרכי המחייה הבסיסיים, כמו מטבח, חדר שינה וחדר רחצה. המיקום של הבית נושא משמעות היסטורית, שכן הוא נמצא על הגבול בין הגטו הגדול לגטו הקטן של ורשה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ומבנהו משקף את המתח בין העבר הקומוניסטי של ורשה להיסטוריה של העיר לפני המלחמה. 

עונג קניות:

Mysia 3 הוא מרכז קניות ייחודי במבנה ששימש בעבר כמשרד הצנזורה בתקופה הקומוניסטית. המתחם מציע למבקרים מגוון חנויות יוקרתיות המתמחות באופנה, עיצוב פנים, תכשיטים ואמנות. הקונספט של Mysia 3 מבוסס על יצירת חוויית קניות אינטימית ואיכותית, בניגוד לקניונים הגדולים והעמוסים. במתחם ניתן למצוא חנויות של מותגים בינלאומיים מוכרים לצד מעצבים מקומיים. המקום ידוע גם בזכות חנויות הפופ-אפ המתחלפות בהתאם לעונה, מה שהופך את החוויה למגוונת ודינמית.

TFH Koncept היא אחת מהחנויות הקונספטואליות המובילות בוורשה, המשלבת אופנה, עיצוב ואמנות תחת קורת גג אחת. החנות, שנפתחה במקור כחנות פופ-אפ, הפכה עם הזמן למוקד קבוע ומוערך בסצנת הקניות של העיר. ב-TFH Koncept ניתן למצוא מגוון רחב של פריטים מעוצבים, כולל בגדים, אביזרים ועבודות אמנות ממעצבים פולניים ובינלאומיים.

Typogram הוא סטודיו לעיצוב גרפי וחנות, המתמחה בעיצוב טיפוגרפי והדפסים. הסטודיו ידוע בגישתו החדשנית לטיפוגרפיה, ומציע מבחר רחב של פריטים בעיצוב מותאם אישית, כולל פוסטרים ופריטי הדפס שונים. 

Look Inside היא חנות עיצוב וינטג' ייחודית הממוקמת ברובע פראגה. החנות נחשבת לאחת מאבני החן החבויות של העיר, ומציעה אוסף מרהיב של רהיטים עתיקים, כלי קרמיקה, כלי זכוכית וחפצי נוי שמקורם במאה ה-20, לצד פריטים עכשוויים של מעצבין פולנים. המרחב מעוצב באווירה נוסטלגית, המאפשרת למבקרים לחוות מסע בזמן תוך כדי עיון בפריטים שנבחרו בקפידה.

הפסקת אוכל:

Bułkę przez Bibułkę הוא בית קפה פופולרי, הידוע באווירה הנעימה ובמנות איכותיות וטעימות. בית הקפה מתמחה בארוחות בוקר המוגשות לאורך כל היום, ומשתמש במרכיבים טריים בלבד, כמו ביצים חופשיות ולחמים הנאפים במקום. התפריט מציע מגוון רחב של סנדוויצ'ים, בגטים ומנות נוספות, כולל אפשרויות טבעוניות וצמחוניות. הרשת כוללת מספר סניפים בוורשה, והיא מושכת קהל רחב של תושבים מקומיים ומבקרים, שהפכו את בית הקפה למקום קבוע לבילוי וארוחות קלות.

Różana נוסדה בשנת 2004 ומאז הפכה לאחד המקומות המוערכים ביותר בעיר למטבח פולני מסורתי. המסעדה שוכנת בווילה יפיפייה מהמאה ה-20, שמעניקה לה אווירה ייחודית. התפריט ב-Różana כולל מגוון מנות פולניות מסורתיות, כגון כיסונים (פירוגי), פסטות תוצרת בית, ודגים טריים. בין המנות הפופולריות ניתן למצוא את הדג הלבן עם רוטב בצל, והברווז הצלוי המוגש עם רוטב תפוחים וחמוציות. 

Der Elefant היא מסעדה פופולרית בוורשה, שנפתחה בשנת 1990 ונמצאת במיקום מרכזי ב-Plac Bankowy. המסעדה מציעה חוויית אוכל מגוונת, עם שילוב בין מנות דגים ופירות ים, לבשרים איכותיים על הגריל. Der Elefant מפורסמת לא רק בזכות המנות האיכותיות שלה אלא גם בזכות האווירה המיוחדת, הכוללת עיצוב מרשים ואווירה נינוחה. לקוחות יכולים ליהנות גם מארוחות ערב אלגנטיות או מארוחות עסקיות במחירים נוחים, מה שהופך את Der Elefant ליעד אהוב הן על תושבי העיר והן על תיירים. המסעדה ממוקמת בבניין היסטורי ששופץ, ונחשבת לאחת המסעדות האיכותיות ביותר בעיר, עם שירות מוקפד ואווירה ייחודית המשלבת נוחות יומיומית עם אלגנטיות עירונית​.

מסעדת Bazyliszek היא אחת המסעדות האייקוניות בעיר, הממוקמת בלב כיכר העיר העתיקה (Rynek Starego Miasta) למעלה מ-25 שנים. המסעדה ידועה באווירה המסורתית ובמגוון הרחב של מנות פולניות קלאסיות שהיא מציעה. השם "Bazyliszek" מתייחס לבאזיליסק, יצור מהמיתולוגיה הפולנית, שנחשב לדרקון או לזוחל מלכותי עם כתם לבן המזכיר כתר. לפי האגדה, הבאזיליסק חי במרתף של מבנה הרוס ליד כיכר השוק בוורשה, והיה כל כך מפחיד עד שכל מי שהביט בו ישירות היה מת מיד. הבאזיליסק הפך לחלק בלתי נפרד מהמותג של המסעדה ומדגיש את הקשר שלה למסורת ולפולקלור המקומי.

Diverso Ristorante Italiano היא מסעדה איטלקית מוערכת מאוד, הידועה בזכות המטבח האותנטי שלה. המסעדה ממוקמת ברובע Śródmieście Południowe ומציעה תפריט מלא במנות איטלקיות קלאסיות, המוכנות עם מרכיבים באיכות גבוהה ותשומת לב לפרטים.

Klub SPATiF הוא מוסד תרבותי ותיק הממוקם בבניין ישן ואלגנטי בשדרות אוג'זדובסקי 45. המקום התחיל לפעול בין שנות ה-50 ל-70 כמועדון עבור אמנים, בעיקר מתחום התיאטרון והקולנוע הפולני, ושימש במקום מפגש לברנג'ה התרבותית בעיר. בשנת 2017 עבר המועדון שיפוץ ושדרוג שהחזירו אותו לחיים. כיום, Klub SPATiF משמש גם כבר, מסעדה ומועדון מוזיקה חיה. התוכניות האמנותיות בו כוללות מופעי ג'אז, סול, בריטפופ ועוד. המועדון מצליח לשלב בין האווירה ההיסטורית והתרבותית של ורשה לבין קהל עכשווי, והוא מהווה מקום בילוי מועדף לאנשים מכל הגילים המחפשים חוויה תרבותית עשירה ומגוונת​.

אתרים היסטוריים:

ארמון התרבות והמדע (Pałac Kultury i Nauki) הוא אחד המבנים האייקוניים והמרשימים ביותר בוורשה. הוא נבנה בין השנים 1952 ל-1955 כ"מתנה" מברית המועצות לעם הפולני. המבנה, שגובהו 237 מטרים, היה הבניין הגבוה ביותר בפולין במשך שנים רבות ועדיין נחשב לאחד הגבוהים באירופה. הארמון משלב סגנון ריאליזם סוציאליסטי עם אלמנטים מהאדריכלות הפולנית המסורתית, כפי שהוכנסו לתכנון על ידי הארכיטקט הסובייטי לב רודנייב (Lev Rudnev). כיום הוא משמש כמרכז תרבותי חשוב, המכיל תיאטראות, בתי קולנוע, מוזיאונים, משרדים ואולמות כנסים. תצפית בקומה ה-30 של הארמון מציעה נוף פנורמי מרהיב של העיר.

תיאטרון דרמטיצ'ני בוורשה (Teatr Dramatyczny) ממוקם בארמון התרבות והמדע. התיאטרון נוסד בשנת 1949, עוד לפני השלמת הבנייה של ארמון התרבות, וכשהמבנה הושלם, הפך התיאטרון לאחד ממוקדי התרבות המרכזיים בעיר. במהלך השנים, התיאטרון עבר תהפוכות רבות ושינויים ניהוליים. בשנות ה-70 וה-80, התיאטרון הפך לזירת הופעות יוקרתית שבה הוצגו יצירות דרמטיות של יוצרים פולנים ובינלאומיים. אופיו התרבותי של התיאטרון זכה להערכה על תכנים איכותיים ומורכבים, שלעיתים קרובות נגעו בנושאים פוליטיים רגישים. למידע נוסף על התוכנית, אתם מוזמנים לקרוא את המלצתה של הבמאית לילך דקל אבנרי בקישור המצורף.

העיר העתיקה של ורשה, הידועה בשם סטארה מיאסטו (Stare Miasto), היא עדות מרשימה לרוח ההתמדה וההתחדשות של העיר. לאחר שנחרבה כמעט לחלוטין במהלך מלחמת העולם השנייה, העיר שוחזרה בקפדנות בשנים שלאחר המלחמה, תוך שימוש בשרידים מקוריים ובתוכניות אדריכליות מהמאה ה-18. תהליך השחזור לא היה מדויק לחלוטין, ובמקרים מסוימים ניתנה עדיפות לשחזור המראה של תקופות מוקדמות יותר. במרכז כיכר השוק של העיר העתיקה ניצב פסל בתולת הים של ורשה (Syrenka Warszawska), סמל העיר מאז המאה ה-14. לפי האגדה, בתולת הים שחייתה במעלה נהר הוויסלה אהבה את ורשה ובחרה להגן עליה, ולכן היא מתוארת עם חרב ומגן כסמל של שומרת העיר. הפסל המקורי, שנוצר בשנת 1855 על ידי הפסל קונסטנטי הגל (Konstanty Hegel), הוחלף בעותק ב-2008, והמקורי מוצג במוזיאון ורשה. העיר העתיקה של ורשה היא כיום אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ומשלבת בין היסטוריה עשירה, אדריכלות מרהיבה, וחיים תרבותיים תוססים עם בתי קפה, חנויות מזכרות וכיכרות שוקקות חיים.

הטירה המלכותית (Zamek Królewski) בוורשה היא אחד המבנים ההיסטוריים החשובים ביותר בפולין. ההיסטוריה של הטירה מתחילה במאה ה-14, כאשר שימשה כמעון הרשמי של מלכי פולין וכמקום מושבם של הפרלמנט והסנאט של הרפובליקה הפולנית-ליטאית. במהלך מלחמת העולם השנייה, הטירה הופצצה על ידי הנאצים ב-1939 ונהרסה לחלוטין בספטמבר 1944. שחזור הטירה החל בשנת 1971, ביוזמה של ממשלת פולין ובסיוע כספי רחב היקף של פולנים מרחבי העולם. תהליך השחזור המורכב, שהסתיים בשנת 1984, התבסס על תיעוד היסטורי מדויק של הטירה. כיום, הטירה המלכותית משמשת כמוזיאון לאומי, ומציגה תערוכות אמנות קבועות וזמניות, כולל שתי יצירות מפורסמות של רמברנדט. בשנת 1980, יחד עם העיר העתיקה של ורשה, הוכרה הטירה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בזכות השחזור המרשים שלה לאחר המלחמה.

קתדרלת יוחנן הקדוש (St. John’s Archcathedral) היא מהמבנים הדתיים החשובים והעתיקים ביותר בעיר, והיא ממוקמת בלב העיר העתיקה. הקתדרלה הוקמה במאה ה-14 בסגנון גותי והפכה למרכז רוחני ותרבותי עבור תושבי ורשה. במהלך השנים היא שימשה כמקום להכתרות מלכים פולנים ואירועים היסטוריים חשובים אחרים. במהלך מרד ורשה בשנת 1944, הקתדרלה נחרבה כמעט לחלוטין על ידי הנאצים, לאחר שהגרמנים פוצצו את המבנה באמצעות טנק מלא בחומרי נפץ שהוכנס לתוך הקתדרלה. לאחר המלחמה, בשנים 1948-1956, הקתדרלה שוחזרה בקפדנות בהתאם למראה שלה במאה ה-14, תוך שמירה על העיצוב הגותי המקורי.

הברביקן של ורשה (Warsaw Barbican) הוא אחד השרידים המעטים שנותרו ממערכת הביצורים ההיסטורית של העיר. המבנה נבנה בשנת 1548 על ידי האדריכל האיטלקי ג'ובאני בטיסטה ונציאני (Giovanni Battista Venetian) כחלק ממערך הגנות העיר, ושימש להגנה על הכניסה הצפונית של העיר העתיקה. הברביקן היה מעוז עגול ומרשים שתוכנן להתמודד עם התקפות אויב, אך למעשה השתתף בקרב אחד בלבד במהלך "המבול השוודי" בשנת 1656. במהלך המאה ה-18 נהרס חלק מהברביקן, ולאחר מלחמת העולם השנייה, שבה נהרסו חלקים נרחבים מוורשה, הברביקן שוחזר בין השנים 1952 ל-1954. השחזור נעשה באמצעות לבנים מקוריות מהמבנים העתיקים שנמצאו בערים אחרות בפולין. כיום, הברביקן מהווה נקודת מעבר בין העיר העתיקה לעיר החדשה ומשמש כאטרקציה תיירותית פופולרית.

העיר החדשה של ורשה, הידועה בשם נובה מיאסטו (Nowe Miasto), היא חלק חשוב מההיסטוריה של העיר, שנבנתה במקור במאה ה-14. נובה מיאסטו הייתה אזור עצמאי ונפרד מהעיר העתיקה, עם מועצה עירונית ובית עירייה משלה. היא שימשה כמקום מגורים עבור בעלי מלאכה וסוחרים שלא יכלו להתגורר בעיר העתיקה הצפופה. במהלך מלחמת העולם השנייה, נובה מיאסטו נחרבה כמעט לחלוטין, אך שוחזרה בשנות ה-50 של המאה ה-20, אם כי השחזור לא היה מפורט כמו זה של העיר העתיקה. כיום, נובה מיאסטו היא אזור יפה המשלב מבנים היסטוריים, כנסיות ברוקיות ושווקים מסורתיים.

מלחמת העולם השנייה:

הקהילה היהודית בפולין היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות ביותר בעולם, עם היסטוריה הנמשכת למעלה מ-1,000 שנה. היהודים הגיעו לפולין במאה ה-10, כאשר סוחרים יהודים החלו להתיישב באזור בעקבות מסלולי הסחר החשובים שהובילו דרך מזרח אירופה. הם ברחו בעיקר מהאימפריה הרומית הקדושה ומגרמניה, שם סבלו מרדיפות ואפליה דתית. בפולין הם מצאו יחס סובלני יותר מצד השלטון המקומי. במהלך המאות ה-13 וה-14, מעמדם של היהודים בפולין הלך והתחזק. הם הקימו קהילות חזקות בערים רבות, ניהלו מסחר, עסקו בהלוואות כספים, והיו בעלי תפקידים חשובים בכלכלה המקומית. פולין הפכה עם הזמן לאחד המרכזים היהודיים החשובים בעולם, במיוחד לאחר גירוש היהודים ממערב אירופה, כמו גירוש ספרד ב-1492. במהלך מלחמת העולם השנייה, הייתה הקהילה היהודית בפולין בין הקורבנות המרכזיים של השואה. מתוך אוכלוסייה של כ-3.3 מיליון יהודים לפני המלחמה, נרצחו כ-3 מיליון במחנות ההשמדה ובגטאות על ידי הנאצים.

גטו ורשה (Warsaw Ghetto) היה הגדול והידוע ביותר מבין הגטאות שהוקמו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא הוקם בנובמבר 1940, במרכז ורשה, ובתקופת השיא שלו, בשנת 1942, היה ביתם של כ-460,000 יהודים, שהיו כלואים בשטח מצומצם של 3.4 קמ"ר. הצפיפות, הרעב והמחלות היו נפוצים מאוד בגטו, מה שהוביל למוות המוני. ביולי 1942, החלו הנאצים במבצע "האקציה הגדולה" (Großaktion Warschau), שבמסגרתו נשלחו יותר מ-254,000 מיהודי הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה. כתוצאה מהמצב הקשה וההשמדה המתקרבת, התארגנו קבוצות התנגדות יהודיות בגטו, כולל הארגון היהודי הלוחם (ŻOB) ואיגוד הצבא היהודי (ŻZW), והם פתחו במרד גטו ורשה ב-19 באפריל 1943. המרד נמשך כמעט חודש, עד שהנאצים דיכאו אותו לחלוטין והחריבו את הגטו.

שרידי חומת גטו ורשה (Ghetto Wall Fragments) הם מהשרידים הבודדים שנותרו מהגטו הגדול ביותר שהוקם על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. כיום, ניתן למצוא מספר קטעים מהחומה המקורית ברחבי ורשה, כאשר אחד המקומות המוכרים ביותר הוא ברחוב סיינה 55 (Sienna 55) וברחוב זלוטה 62 (Złota 62). הקטעים הללו משמרים את זכר השואה ומהווים אתר זיכרון חשוב, הכולל לוחות הנצחה ומידע היסטורי על הגטו ועל האנשים שחיו בו. החומה המקורית הייתה בגובה של כ-3 מטרים, ולמרות שהרוב המוחלט של החומה נהרס אחרי המלחמה, הקטעים הללו שוחזרו בקפדנות.

אנדרטת גיבורי גטו ורשה (Pomnik Bohaterów Getta) היא אחת האנדרטאות המרכזיות המנציחות את מרד גטו ורשה, והיא ממוקמת במקום שבו התרחשו הקרבות הראשונים של המרד באפריל 1943. האנדרטה תוכננה על ידי האמן נתן רפופורט ונחנכה בשנת 1948, חמש שנים לאחר המרד. האנדרטה היא דו-צדדית, וכל צד שלה נושא משמעות שונה. בצד המערבי, הפונה לכיכר המרכזית, מוצגת תבליט גבוה המציג את הלוחמים היהודים בהנהגתו של מרדכי אנילביץ'. בתבליט ניתן לראות גברים, נשים וילדים חמושים ברובים ובקבוקי מולוטוב, המסמלים את האומץ וההתנגדות שלהם אל מול הכוחות הנאצים. דמותו של אנילביץ' נמצאת במרכז, עיניו מביטות קדימה והוא מחזיק רימון יד, סמל לעמידה האיתנה של הלוחמים. הצד השני של האנדרטה, הפונה לכיוון הרחוב, מציג תבליט המתאר את סבלם של יהודי הגטו שלא יכלו להילחם ונשלחו להשמדה. התבליט מציג קבוצת יהודים צועדים בראש מורכן בדרכם האחרונה. במרכז התבליט מופיעה דמות יהודי עטוף בטלית המחזיק ספר תורה, המסמל את הקשר לאמונה גם ברגעים הקשים ביותר. כיום, האנדרטה ניצבת מול מוזיאון לתולדות יהודי פולין (POLIN), ומסמלת את זכרון השואה ואת מאבקם של יהודי ורשה בשלטון הנאצי​.

מוזיאון POLIN להיסטוריה של יהודי פולין תוכנן על ידי האדריכלים הפינים ריינר מהלמקי (Rainer Mahlamäki) ואילמרי להדלמה (Ilmari Lahdelma). הבניין, שנפתח לציבור בשנת 2014, נחשב לאחד המבנים המודרניים המרשימים ביותר בורשה, וזכה בפרסים רבים על עיצובו. האדריכלים הצליחו לשלב בין סמלים היסטוריים לעיצוב עכשווי. הקירות הפנימיים המפותלים של המוזיאון נועדו לסמל את קריעת ים סוף, כאשר העיצוב המיוחד הזה נבחר כדי לייצג את רגע השחרור והמעבר מסבל לגאולה, בדומה למעבר של בני ישראל דרך ים סוף בעת יציאתם ממצרים. הקירות המפותלים יוצרים מעין מסדרון שמוביל את המבקרים מהכניסה אל תוך חלל המוזיאון. קירות הזכוכית החיצוניים של המוזיאון מכוסים באותיות עבריות ואנגליות, המרכיבות את המילה "פולין" (Polin). לפי המסורת היהודית, השם "פולין" נחשב לסימן של תקווה, ומשמעותו "כאן תנוח" או "כאן תשכון". היהודים שהגיעו לפולין במאה ה-10 ראו בה מקום מבטחים.

האומשלגפלץ (Umschlagplatz) הוא אתר המציין את המקום שבו אלפי יהודים גורשו מגטו ורשה למחנות ההשמדה, בעיקר לטרבלינקה, במהלך השואה. המונח "אומשלגפלץ" (Umschlagplatz) פירושו "נקודת מעבר" בגרמנית, וכאן הכריחו הנאצים את יהודי הגטו לעלות על רכבות שהובילו אותם למחנות המוות. האתר ממוקם בצומת הרחובות סטאווקי (Stawki) ודז'יקה (Dzika), והיה נקודת המוצא למסעם הטרגי האחרון של יותר מ-300,000 יהודים במהלך "האקציה הגדולה" של ורשה בשנת 1942. במסגרת מבצע זה, אנשים נעקרו מבתיהם ומהרחובות, הובאו לאזור זה, ונאלצו לעלות על רכבות בתנאים נוראים, כאשר רבים מהם מתו עוד לפני שהגיעו למחנות בשל ההתעללות והצפיפות הקשה. כיום, האתר מסומן על ידי אנדרטה מרגשת ומרשימה, שעוצבה על ידי האדריכלים חנה שמלנברג (Hanna Szmalenberg) וולדיסלב קלמרוס (Władysław Klamerus), והוצגה לראשונה בשנת 1988.

מוזיאון כלא פאביאק (Pawiak Prison Museum) הוא אתר המשמר את זכרם של אלה שנכלאו ועונו בו במהלך תקופות שונות בהיסטוריה של פולין. הכלא נבנה בין השנים 1829-1835 על ידי האדריכלים אנריקו מרקוני (Enrico Marconi) ופרידריק פלוריאן סקרבק (Fryderyk Florian Skarbek), ושימש ככלא מרכזי בתקופת הכיבוש הרוסי במאה ה-19 ובתקופת הכיבוש הנאצי. במלחמת העולם השנייה, פאביאק היה אחד מבתי הכלא הפוליטיים הגדולים ביותר בפולין, ובין השנים 1939-1944 הוחזקו בו כ-100,000 אסירים, כולל פולנים ויהודים רבים שנעצרו במהלך מבצעי גירוש והמרד בגטו ורשה. מתוך אלו שנכלאו בפאביאק, כ-37,000 הוצאו להורג או מתו כתוצאה מעינויים, בעוד כ-60,000 נוספים נשלחו למחנות ריכוז והשמדה. הכלא נהרס כמעט לחלוטין על ידי הגרמנים במהלך מרד ורשה בשנת 1944. לאחר המלחמה, בשנת 1990, הוקם באתר מוזיאון המשמר את זכר הכלא ואת סיפורם של האסירים שהוחזקו בו. בין האלמנטים המוצגים במוזיאון נמצאים שרידים של שער הכניסה המקורי, עץ זיכרון שעליו מונחים לוחות הנצחה עם שמות האסירים, ומבנה מרתף ששוחזר.