הסרט הדוקומנטרי הקצר מעשה שמתחיל בשלושה חדרים (24 דקות) זמין לצפייה בראש העמוד.
מעשה שמתחיל בשלושה חדרים, סרטו הקצר של ארנון גולדפינגר, נעשה בשנת 2022 במסגרת הפרויקט "ארבעה סרטים ומוזיאון" – אסופה של ארבעה סרטים קצרים שהופקו לציון חגיגות 90 שנה להקמתו של מוזיאון תל אביב לאומנות. הסרט עוקב אחר דמותו של מנהלו הראשון של המוזיאון, ד"ר קרל שוורץ, מי שבמו ידיו הפך בתוך שנים ספורות את המוזיאון מגלריה קטנה וחובבנית למוסד שמציג אוסף מרשים של אמנות אירופאית.
עלילת הסרט נפתחת בתחילת שנת 1933. שוורץ, יהודי בן 48 שגר כל חייו בגרמניה, הוא אוצר אמנות נחשב שזה עתה, מספר ימים לפני עלייתו של היטלר לשלטון, סיים להקים את המוזיאון היהודי בברלין. בשל החשש מהשלטונות הנאצים, שוורץ שולח פנייה אישית לראש עיריית תל אביב דאז מאיר דיזינגוף במטרה לבדוק אם יהיה מעוניין בשירותיו כאוצר אמנות יהודית. דיזנגוף מזמינו מייד לעלות לארץ ולנהל את הפרויקט הקרוב לליבו – שנעשה מתוך תשוקה אישית וכמעין צוואה רוחנית של אשתו האמנית צינה – מוזיאון תל אביב לאמנות. שוורץ ומשפחתו נענים להזמנה ומגיעים לתל אביב.
בתום פגישה עם דיזינגוף יצא שוורץ למוזיאון, שנפתח שנה קודם לכן. המוזיאון נמצא בבניין בין שלוש קומות ברחוב רוטשילד 16 (ומה שלימים נודע כבית העצמאות). בהגיעו, הופתע שוורץ לגלות שהבניין היה משכנם של בנק, הקונסוליה הבלגית ומעונו הפרטי של דיזינגוף. למעשה, למוזיאון הוקדשו שלושה חדרים בלבד מהמבנה כולו. כמו כן הוא גילה שהמוזיאון מכיל יצירות באיכות נחותה, למשל העתקי פסלים תעשייתיים של דמויות יהודיות היסטוריות. הוא הבין כי עליו למעשה לבנות את המוזיאון מן המסד ועד הטפחות.
גולדפינגר משתמש בחומרים כתובים ששוורץ השאיר אחריו, ומספרים את סיפורו האישי, שמקפל בתוכו את סיפור המוזיאון וסיפור חילוץ חפצי אומנות מאירופה. הוא קורא את הקטעים ומשמש כקולו של שוורץ, וכך מקנה לסרט ממד אוטוביוגרפי. הצד הוויזואלי של הסרט מתבסס בעיקרו על תמונות ארכיון וכן על ציורים, בין היתר של גדולי האומנים היהודים האירופאים באותה תקופה – לסר אורי, מקס ליברמן, מארק שאגאל ועוד – שיצירותיהם מוצגות במוזיאון. לצד זאת נראים גם חומרי וידאו ארכיוניים, בעיקר כאלו שמראים את רחובות תל אביב בשנות ה-30 וכן שילוב של רשימות וסקיצות המלוות בגרפיקות והנפשות, ולצידן תאריכים וכותרות עיתונים שעוזרים לעקוב אחר הרצף ההיסטוריוגרפי המוצג בסרט.
שוורץ מספר כיצד האמנות היהודית האירופאית מצאה מקלט בארץ ישראל במהלך שנות ה-30 בין כותלי המוזיאון. הסרט יוצר הקבלה בין סיפורו האישי של האוצר לבין יצירות האמנות והאמנים היהודים עצמם, שניסו להגיע גם הם לפלשתינה על מנת להינצל מאימת הנאצים – אם כי רבים מהם סורבו בשל ההגבלות שהטיל שלטון המנדט הבריטי. שוורץ ראה בהצלת האמנות היהודית האירופאית שליחות, ובסרט מסופר על מסע לאירופה שיצא אליו רגע לפני המלחמה, בשנת 1938, למשימת חילוץ של כמה יצירות אמנות בטרם יושמדו.
מאיר דיזינגוף נפטר בשנת 1936 ותרם את כל נכסיו למוזיאון. שוורץ המשיך את דרכו ואת חזונו, וכבר בתוך חמש שנים מכניסתו לתפקיד הצליח לשנות את פני המוזיאון לחלוטין ולהפוך אותו למוסד שמכיל אוסף אמנות מפואר. המוזיאון חלש עתה על כל שטח המבנה בשדרות רוטשילד וכלל אלפי יצירות אמנות וספרייה רחבה ידיים. הוצגו בו תערוכות של אמנות אירופאית מודרנית ומיטב האמנות היהודית העכשווית, לא מעט בזכות תרומות של אספני אמנות ושל האמנים עצמם.
הסרט מראה כיצד כמי שהיה מבוסס מאוד בתרבות הגרמנית, שוורץ סבל בארץ ישראל מביקורת רבה על כך שהמוזיאון שבנה התבסס בעיקר על מורשתם של יהודי גרמניה ועל כך שהוא קיים אירועים רבים בשפה הגרמנית, אך אלו לא נגעו מספיק לציבור הארץ-ישראלי ולאמנות המקומית. הוא עצמו דחה את הביקורת בטענה כי ערך גם עשרות תערוכות של אמנים ארץ-ישראליים. עם זאת, וביתר שאת עם התגברות הניסיונות להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל בשנות מלחמת העולם השנייה ולאחר השואה, הוא נדחק על ידי היהודים המזרח האירופאים, שהגיעו לפניו והיו מבוססים ממנו במוסדות הציוניים, ונאלץ לעזוב את תפקידו בשנת 1947.
מורשת יהודי גרמניה היא נושא מרכזי בסרטו הנודע של גולדפינגר "הדירה" (2011) – אחד מהסרטים התיעודיים המצליחים ביותר שנעשו בישראל, ובו חושף הבמאי את סיפורם האישי של סבו וסבתו היקים, שגם לאחר שעלו לישראל התקשו להיפרד מזהותם הגרמנית ואף קיימו קשר חברות קרוב וסודי עם מי שהיה מפקד נאצי בכיר. בדומה ל"הדירה", מעשה שמתחיל בשלושה חדרים הוא לא רק סיפור הקמה של מוזיאון לאמנות או סיפורו האישי של מנהלו הראשון, אלא סרט שדרך החיבור של שני אלו מבקש לתת ביטוי למורשת התרבותית העשירה של יהודי גרמניה, מורשת שעם השנים נדמה כי נדחקה למקום שולי יותר בתוך התרבות הישראלית. גולדפינגר מצליח לחבר את כל הנקודות בצורה מדויקת ולספר סיפור שמאיר נדבך חשוב שהוא חלק בלתי נפרד מהשורשים של עולם התרבות והאמנות המקומי.
