הבמאית לילך דקל אבנרי ממליצה על ביקור בתיאטרון דרמטיצ'ני בוורשה:
בשנת 2010 העליתי במסגרת פסטיבל בינלאומי את ההצגה אדם גייסט בתיאטרון דרמטיצ'ני בוורשה. ההצגה הוזמנה על ידי ההנהלה הקודמת של התיאטרון ברשותו של פאבל מיצקביץ. הצוות שלי ואני צפינו בהופעות נהדרות, פגשנו אנשים מרתקים, נחשפנו לקהל מהחלומות, ולראשונה העמקתי עוד ועוד בעיר של סבתא ברוניסלבה רושקובסקי. ורשה היא עיר אירופית שונה ממה שאנחנו מכירים; כשאת יודעת שאת עומדת על הריסות גטו ורשה, נקודת ההסתכלות שלך שונה.
Muranoo. Photo: Tomasz Dubiel- Teatr Dramatyczny Warsaw. Photo: Envanto Elelemnts
- Theatr Dramatyczny. Photo: Lilach Dekel Avneri
שנה לאחר הפסטיבל הוזמנתי לביים בתיאטרון עיבוד לסיפור של סופרת הדור הצעיר סילביה חוטיניק. עבדתי במשך חודש וחצי בתיאטרון דרמטיצ'ני על המופע רוחות מורנוב עם השחקנית לני שחף ושחקנים פולנים. זאת הייתה קופרודוקציה מרגשת וחוויה בלתי נשכחת. כשאני עוצמת עיניים וחושבת על המקום אני זוכרת את החדר שישנו בו, המרוחק רק כמה צעדים מהיציע של האולם בקומה השלישית; אני רואה את הבר המקסים שבילינו בו אחרי כל הופעה, שממנו יוצאים למדרגות הגדולות המשקיפות על העיר ועל השוק הקטנטן ברחבה ממול.
הרגשתי חלק מההיסטוריה של המקום – החל במה שקשור בארכיטקטורה וניהול, ועד לרמת האוכל בקנטינה. נדמה שהזמן עצר מלכת, ואנחנו עדיין בתקופה הקומוניסטית. וכמובן, אי אפשר שלא להזכיר את הרפרטואר הנהדר שאצר המנהל האמנותי פאבל מיצקביץ, את הפתיחות של צוות התיאטרון, את הסקרנות ואת האהבה ליצירה רדיקלית. מאז ששהיתי שם התחלפה ההנהלה האמנותית, ולכן כיום אני לא בטוחה מה טיב התכנים שעולים בתיאטרון, אבל ביקור בארמון התרבות והמדע ובתיאטרון דרמטיצ'ני מומלץ בהחלט.
למדריך התרבות המקיף שלנו לוורשה, אנא הקליקו על הקישור.
