סרט האנימציה הקצר PILE זמין לצפייה בראש העמוד.
סרטו הקצר עטור הפרסים של האנימטור והיוצר טובי אאוברג PILE מעמיד במרכזו את ההתפתחות ההיסטורית של האנושות מחקלאות לתעשייה, ממציאות למטאוורס. המסע של האנושות ב-PILE אינו מתחיל מימי קדם אלא מהעת המודרנית, והוא מוביל את הצופה במסלול של הטכנולוגיות שקידמו את האנושות, אבל כילו את האנושיות.
הסרט נפתח בייצוג עבודת פרך חקלאית של אנשים שעוסקים בדיִג, חוטבים עצים ומבצעים עבודות משק למיניהן שמאפשרות את קיומם. הוויזואליה ממשיכה לתיעוד החיים המתועשים עם מעבר לשימוש בחשמל וקיטור. ההבחנה בין זמן לזמן מתבטאת בהתרחשויות שונות בין אנשים שמשקפות התפתחות של משטרים פוליטיים וכוחות אלימים שהולכים יד ביד עם טכנולוגיות חדשות ותיעוש. הקִדמה מביאה עימה תקופות אפלות, והטכנולוגיה מתועלת לאמצעים של שליטה בבני אדם. להמחשת הרעיון, החשמל והייצור בפס נע מייצגים בסרט את המהפכה התעשייתית ואת תנאי העבודה הלא אנושיים במפעלים: על כל אדם עובד מופקד אחר שמנהל אותו ללא חמלה, וכך נבנית חברה מעמדית, לא שוויונית ולא צודקת. כמאמרו של מרקס בהתייחסו לניכור בחברה התעשייתית, האדם הופך למכונה, והמעביד הופך ליצור חסר רגשות שמעוניין רק ברווח.
הסרט משלב בין אנימציה תלת-ממד לדו-ממד ועשוי בסגנונות שונים המבטאים נקודת מבט ייחודית לא רק על ההיסטוריה של האנושות והמחירים ששילמה על קִדמה טכנולוגית, אלא גם על האנימציה עצמה ועל התפתחותה בעידן הדיגיטלי. הסרט נע מלמטה למעלה, והתנועה האנכית חולפת על פני התרחשויות המופיעות זו על גבי זו. כמו בציור ברנסנס, הנרטיב נפרש על פני קומות שמופרדות זו מזו בקווים גאומטריים, וכל קומה מייצגת שלב או סצנה בסיפור המתקדם לינארית לפי ציר הזמן עד ימינו ואף אל העתיד.
אפשר להשוות בין סרטו של אאוברג ליצירות רבות בציור ובפיסול: ערֵמה היא תמה שמלווה את הציור מימי קדם ועד ימינו ובאה לבחון באופן היסטורי את ההוויה האנושית; בציור מוצגות זו על גבי זו, בערמה, התרחשויות שונות שמספרות יחד את הסיפור האנושי. הממד האפי של הערמה ושל איסוף ההתרחשויות בציור ובפיסול באומנות לדורותיה נוצר מהמסגרת רחבת היריעה של ההתרחשויות שאופייה תנ"כי ומיתולוגי. דוגמה לכך היא בציורים של הציירים הפלמיים פיטר ברויגל ופטר פאול רובנס, שבהם מוצגת על פי רוב קומפוזיציה אנכית המורכבת מסצנות שונות מחיי הכפר או העיר וגורמת לעין הצופה לטייל מלמטה למעלה ולהפך. אף על פי שהסצנות מופיעות באותה ערמה, הן מייצגות תקופות וזמנים שונים, ומבט-העל מעניק נופך מיתולוגי להוויה ולהתנהגות האנושית המתוארת בהן.
ברויגל ורובנס עסקו בציוריהם במיתולוגיה היוונית והרומית והשתמשו בקומפוזיציה של ערמה כדי להעניק לתיאור של חיי היום יום בתקופתם ממד אפי ומיתולוגי, שיש בו הן האדרה והעצמה של חיי היום יום הפרוזאיים הן אירוניה וביקורת עליהם. שני ממדים אלה ניכרים בציורים שבהם נראית אלימות שבני אדם נוקטים אלה כלפי אלה.
סרטו של אאוברג PILE ממשיך את מסורת הערמה ומוסיף קומת משמעות חדשה של העידן הדיגיטלי, הנבנית מתוקף השימוש באנימציה. לפי אאוברג ההתקדמות הטכנולוגית מבטלת כליל את היחסים האנושיים ויוצרת עולם מטאוורס שלכאורה מציע מציאות מקבילה וורודה יותר, אך הוא עדות לכך שלדבר אין עוד ממד אנושי. האנימציה התלת-ממדית שתיארה ברגישות את העובדים למחייתם בתחילת הסרט מוחלפת בסופו לייצוג דיגיטלי של דימויים חד-ממדיים, חסרי עומק או צורה, גנריים, ילדותיים, גסים ואלימים, שנראים כמו נוצרו על ידי בינה מלאכותית שאין לה קשר לאנושיות או לאנימציה שנוצרה בידי אדם.
אאוברג מעלה שאלות אתיות על האנימטור עצמו ועל מידת שיתוף הפעולה שלו עם הטכנולוגיה בעידן הנאו-קפיטליסטי, עד אובדן זהותו וחוסר יכולתו לזהות דמויות אדם או את הממד האנושי ביצירת הדימויים. משמעות נוספת של הערמה כאן היא עומס הדימויים שהאדם נחשף אליהם בעידן הדיגיטלי, רובם נחותים, לא אנושיים וחסרי עומק. בחוויה של אאוברג, האנימטור הופך להיות עבד נרצע בפס הייצור הזה עד שמתייתר ונעלם לגמרי בערמות הדימויים של הבינה המלאכותית.
הסרט PILE הופק במסגרת התואר השני בקולג' המלכותי לאמנות.
סרט האנימציה הקצר PILE זמין לצפייה בראש העמוד.
