הסרט הדוקומנטרי הקצר מרץ 19' זמין לצפייה בראש העמוד.
הסרט הדוקומנטרי הקצר מרץ 19' של הבמאים נדב אהרונוביץ' ואיריס עוזר מספק הצצה אינטימית ליום הגיוס לצה"ל, טקס התבגרות המושרש עמוק בזהות הישראלית. הסרט לוכד רגעי פרידה מורכבים של הורים וילדיהם במעבר של הילדים מחיים אזרחיים לחיי צבא. המעמד הייחודי כל כך לישראל מבוסס על ערכים של חובה לאומית במדינה שחיה על חרבה, וטומן בחובו תחושות קשות של הורים שמפקידים את ילדיהם בידי הצבא. הצפייה בסרט כיום, בזמן מלחמה, מדגישה את עומק הדאגה למתגייסים ולמתגייסות שנושאים באחריות לביטחון המדינה, כשסימני התמימות עדיין ניכרים על פניהם העייפות והנרגשות.
הסרט מרץ 19' פותח בסקירה של תצלומי מורשת צבאית שמקשטים את קירות הבקו"ם ושל הכנות לקראת כניסת המשפחות. דממה מתחלפת בהמולת המתגייסים ומשפחותיהם שנכנסים בשערי הבסיס. המצלמה עוברת בין המשפחות וקולטת חילופי דברים אינטימיים המשקפים את המציאות המורכבת שכל משפחה חווה במעמד הזה. המתגייסים והמתגייסות, שהיו עד לפני רגע בני נוער בתיכון, עוזבים בחשש ובהתרגשות את בתיהם ועוברים למסגרת צבאית נוקשה. המתח מתגבר לקראת רגע הפרידה, כשבני המשפחה מתחבקים בדמעות ומצלמים תמונות אחרונות עד שהמתגייסים והמתגייסות יוצאים לבסיסים באוטובוסים.
באחת הסצנות בת משפחה מנחמת אם שבוכה לאחר שנפרדה מבנה, ואומרת, "זהו, עכשיו הוא לא שייך לך, הוא שייך לצבא". אמירה זו נוגעת בעומק הכאב של הורים בחברה הישראלית, שיודעים שבגיל 18 ישחררו את האחריות ההורית, יעבירו את האחריות על ילדיהם לצבא, ויצטרכו לסמוך על המערכת שתדאג להם. הסרט מתעד את רגעי הפרידה שבהם ההורים מתקשים לשחרר. גם ההיסטוריה המשפחתית מלווה את המעמד ולעיתים משלבת בו זיכרון של אובדן בני משפחה וחברים שנפלו במלחמות – תזכורת לחשש הכמוס שמנקר בחדרי הלב.
הצבא נחשב לכור היתוך של החברה הישראלית, והשירות בו הוא חובה אזרחית לכולם, אך לא כל פלחי האוכלוסייה שולחים את ילדיהם לתרום למדינה, לסכן את חייהם ולקחת חלק בהגנתה. קשה לצפות בסרט בזמן המלחמה ולא להזדהות עם הקושי והדאגה של ההורים. קשה שלא לחוש תסכול מאי-השוויון בנטל, במיוחד לנוכח חוק הגיוס החדש שמתוכנן להכפיל את שירות המילואים פי ארבעה ולהאריך את שירות החובה לשלוש שנים, גם רטרואקטיבית, אך יותיר ללא שינוי את הפטור לחרדים וישמור על הסטטוס קוו בנוגע לערבים. הצפייה בצעירים ובצעירות במרץ 19' שלוקחים על עצמם את האחריות וההקרבה הנדרשת מהם על פי חוק מחזקת את תחושת הכישלון של הדורות הקודמים בתיקון העוול ההיסטורי ובדרישה בסיסית לשוויון בנטל.
כיום יש לנו הזדמנות כחברה להגדיר מחדש מה היא "ישראליות" וליצור בסיס שוויוני המציע הזדמנות ללמוד ערכים משותפים ולטפח שותפות בין כל מגזרי החברה הישראלית. מתוך היסוד הבסיסי הזה יוכל לגדול פה דור חדש שזכויותיו וחובותיו שוות. השינוי מתחיל בחינוך חובה לכולם, שירות צבאי או לאומי ועבודה שמניעה את המשק הישראלי קדימה. מהפך כזה יוכל להתרחש באמצעות דרישה בלתי מתפשרת לשוויון ובאמצעות מנהיגות אחראית שעובדת למען עתיד משגשג וסולידריות אזרחית לא רק בעיתות משבר.
ככל שהעולם מתקדם לעבר חיים אינדיווידואליסטים, המלחמות והאנטישמיות המשתוללות בעולם מזכירות לנו שיהיו מה שיהיו המחלוקות הפוליטיות שלנו, יש לנו את הכוח ואת החובה המוסרית לדרוש שינוי ולהבטיח שגם אם לא בטוח כאן במזרח התיכון, המדינה יכולה וצריכה להיות מקור לגאווה ומקלט בטוח לדורות הבאים. באמצעות התיעוד האינטימי של יום הגיוס, הסרט מרץ 19' מזמין הרהור מחדש בנושאים של זהות ישראלית, חובה, הקרבה ושותפות גורל.
הסרט הדוקומנטרי הקצר מרץ 19' זמין לצפייה בראש העמוד.
