עורכת מגזין אוצרות תרבות, שחף דקל, ממליצה על ביקור במוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית בדנמרק:

בשנת 2014 התמזל מזלי לבקר בתערוכה של האמן הדני-איסלנדי אולאפור אליאסון במוזיאון לואיזיאנה שבדנמרק. המוזיאון הוא היפה והמדויק ביותר שביקרתי בו עד כה. עיצוב המבנה מודרניסטי מופתי, והוא נטוע במרחבים של חורש טבעי על שפת הים. הביקור היה עבורי חוויה מוזיאלית עוצמתית ומרהיבה. 

המוזיאון תוכנן על ידי האדריכלים הדנים יורגן בו ווילהלם ווהלר והוקם בשנת 1958 על ידי קנוד ינסן. השאיפה של האדריכלים הייתה לקשר בין אדריכלות מודרנית נקייה לבין הטבע שהמוזיאון טובל בתוכו. המבנה כולל חללים שונים המתחברים כך שיגרמו למבקרים במוזיאון תחושה שהם משוטטים בשבילי הפארק שמסביב. הנוף הנשקף מבעד לחלונות הגדולים הוא חלק בלתי נפרד מהתצוגה המוזיאלית, וכשרואים את הפסל הניצב מול חלון ענק, אי אפשר שלא להשתאות לנוכח התפאורה המרהיבה שהטבע מכניס פנימה.

לבד מפרטי האומנות שאפשר לראות בחלל המוזיאון, בפארק מוצגים ארבעים וחמישה פסלים, שהם חלק חשוב מאוסף המוזיאון. חלקם יוצאי דופן וקל להבחין בהם, אחרים כמעט מוסתרים או משתלבים באופן הרמוני בסביבה.

כשמתכננים את הביקור כדאי לקחת בחשבון את מזג האוויר; כל עונה יוצרת חוויית ביקור אחרת במוזיאון ובפארק. ביקרתי במקום כשהחורף היה בשיאו, והקור המקפיא בחוץ הקשה על שיטוט ארוך בפארק ובגן הפסלים. לכן בחרתי להיכנס פנימה ולהתרכז בעיקר בתערוכה הבלתי נשכחת של אליאסון, שהזמינה את המבקרים לקחת חלק פעיל ביצירה המשתלטת על החלל.

התצוגה נראתה כמו התפרצות געשית בתוך המבנה: החלל בין קירות הגלריה הלבנים התמלא באדמה ואבני בזלת, ואלה יצרו גבעות ושבילים. ערוץ נחל במבנה הדהד צלילים של טבע וחיים. מראות וצלילים אלה יצרו טשטוש בין הפנים לחוץ.

טיילתי לבדי, בשקט, בטבע המפעים שיצר האמן בחלל המוזיאון, ישבתי על האבנים זמן רב, התבוננתי והקשבתי, ולא נותר לי אלא להביט בפלא הזה שנוצר בחיבור בין אדם לטבע; בחוץ נראה הטבע במלוא תפארתו, ובפנים – בתנאי מעבדה – הייתה לטבע משמעות אחרת.

מוזמנים ומוזמנות למדריך התרבות השלם לקופנהגן שכולל מרכזי תרבות ומלונות בוטיק.