הסרט הדוקומנטרי הקצר A Night at The Garden זמין לצפייה בראש העמוד.
ב-20 בפברואר 1939 התקיימה במדיסון סקוור גארדן, סמל התרבות והספורט בניו יורק, עצרת תמיכה בנאזצים בהשתתפות גלויה ונלהבת של 20,000 אמריקאים גאים. הסרט הדוקומנטרי הקצר A Night at The Garden בבימויו של מרשל קארי עוסק באירוע מטריד זה.
A Night at The Garden, המורכב כולו מסרטונים ארכיוניים של העצרת, מציג חומר גלם מטלטל מאותו הלילה. הוא פותח בצילום של משתתפי העצרת הנמצאים בחלל העצום של מדיסון סקוור גארדן, עובר לסקירת המוחים והשוטרים על הסוסים בחוץ וחוזר לקהל המשולהב, המריע ומצדיע במועל יד בחלל המעוטר בדגלי אמריקה לצד צלבי קרס. מראם של סמלי השנאה והקהל המריע בלב ניו יורק, כור מחצבתה של התרבות הפלורליסטית והחופשית של אמריקה, הוא תזכורת מטרידה לכך שאידיאולוגיות קיצוניות יכולות לקבל ביטוי ותמיכה גם במקומות הבלתי צפויים ביותר.
פריץ יוליוס קון, מנהיג ה"איגוד הגרמני אמריקאי", היה הדובר הראשי בעצרת זו. קון, יליד גרמניה, היגר לארצות הברית בשנות ה-20 והתאזרח בה ב-1934. בהנהגתו אימץ הארגון עמדה פרו-נאצית, שדגלה ביישום אג'נדה פשיסטית ואנטישמית באמריקה. אומנם הארגון היה הקבוצה הפרו-נאצית המשפיעה ביותר, אך הוא לא היה לבד בדעותיו; ארגונים נוספים בארצות הברית קידמו תעמולה נאצית ואנטישמיות.
בעצרת בלט אדם אחד, איזידור גרינבאום, שרברב יהודי בן 26 מברוקלין. בזמן נאומו המשסה של קון הסתער הצעיר באומץ במחאה על הבמה, נלכד והוכה באכזריות בידי חברי הארגון ונעצר. בהמשך נקנס בגין גרימה של הפרת סדר. מעשה ההתרסה שלו בזמן אמת ניצב כמגדלור בתקופה חשוכה זו.
כשצפיתי בסרט הופתעתי מאופייה הפומבי והזחוח של העצרת בניו יורק, שבאותן שנים התגוררו בה יהודים רבים שברחו מפוגרומים ומרדיפה אנטישמית במזרח אירופה. בשנת 1939, שש שנים אחרי שהנאצים עלו לשלטון בגרמניה, היו ההסתה והאלימות כלפי היהודים בגרמניה כבר ידועות ברחבי העולם, והחששות מכוונותיו של הצורר הנאצי הציפו את התקשורת הבין-לאומית. העצרת במדיסון סקוור גארדן לא הוסתרה, ומשתתפיה לא הסתירו את זהותם ואת פניהם; הם היו קולניים וגאים בתמיכתם באידיאולוגיה שהייתה אחראית לאחת מהתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית. זאת הייתה הפגנת תמיכה בנאציזם בקנה מידה עצום באחד האולמות האייקונים בארצות הברית.
החלטתו של הבמאי להשתמש רק בסרטונים ארכיוניים, ללא דברור האירוע, היא החלטה בעלת עוצמה, המאפשרת לאירוע המזעזע להעיד על עצמו. בהתאם, חוויית הצפייה קשה ומטרידה ביותר. הסרט A Night at The Garden זכה לתשומת לב רבה, היה מועמד לאוסקר בשנת 2019 והוצג בפסטיבלים רבים, כגון פסטיבל סנדנס ופסטיבל הקולנוע בניו יורק. הסרט הוא עדות לכוחה של יצירה דוקומנטרית לשים זרקור על פרקים חשוכים מההיסטוריה, שנשכחו, ולגרום לנו להתבונן במבט מפוכח בעבר, בהווה ובעתיד שאנו רוצים לבנות.
חשוב לצפות בסרט A Night at The Garden במיוחד כיום, בתקופה המקוטבת והמפולגת שבה אנו חיים. אנו עדים בשנים האחרונות להתעוררות מדאיגה של אנטישמיות בארצות הברית ובאירופה, שמקבלת ביטוי בהשחתת בתי קברות יהודיים, תקיפות אלימות של יהודים ברחוב, בבתי כנסת ובקמפוסים אקדמיים. התפרצויות אנטישמיות אלה הופכות לדבר שבשגרה ומדאיגות יותר ויותר את הקהילה היהודית בתפוצות. הסיבות להתעוררות השנאה הזו רבות ומגוונות, בין היתר קיטוב פוליטי שמקורו באידיאולוגיות גזעניות ופאשיסטיות המופצות ברשתות החברתיות. ואולם שורש השנאה נותר אחד: בורות. כפי שההיסטוריה לימדה אותנו שוב ושוב, שנאה ודעות קדומות כלפי היהודים או כלפי כל קבוצה אחרת יכולות להוביל לתוצאות הרסניות. לכן התמודדות עם התגברותה של האנטישמיות איננה רק עניין של הגנה על קהילה אחת, אלא על עקרונות של צדק ושוויון, שהם הבסיס לחברה הוגנת, פלורליסטית וליברלית.
הסרט הדוקומנטרי הקצר A Night at The Garden זמין לצפייה בראש העמוד.
