מוזיאון אוסף פינו בבורסה למסחר (Bourse de Commerce – Pinault Collection), הינו מוזיאון חדש לאמנות עכשווית בפריז. האספן פרנסואה פינו (François Pinault) הקים את המוזיאון במבנה ההיסטורי של הבורסה למסחר ופתח אותו בשנת 2021. המוזיאון הוא דוגמה נפלאה לשילוב בין אדריכלות היסטורית ועיצוב עכשווי, ויש בו חלל ייחודי לתערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית במדיומים מגוונים מתוך האוסף של פינו. אחד המרכיבים הבולטים במבנה הוא גליל בטון עצום שתכנן האדריכל היפני טדאו אנדו (Tadao Ando), המשמש כחלל התצוגה המרכזי מתחת לכיפת הזכוכית המקורית.

פרנסואה פינו, אחד מאספני האמנות העכשווית המשפיעים בעולם, החל את דרכו כאספן בשנות ה-70 המוקדמות, וכיום אוסף האמנות שלו מונה כ-10,000 יצירות. באוסף יצירות רב-תחומיות של אמנים מבטיחים לצד יצירות של אמנים בעלי שם עולמי, בהם דמיאן הירסט (Damien Hirst), ג'ף קונס (Jeff Koons) וסינדי שרמן (Cindy Sherman). האוסף עוסק בנושאים חברתיים ופוליטיים, עם דגש על סוגיות כמו גזע, מגדר ופוליטיקה. האוסף נבנה על בסיס האמונה של פינו שלאמנות העוסקת בסוגיות הבוערות של זמנה יש כוח להשפיע על החברה.

פינו הוא גם הבעלים של בית המכירות הפומביות כריסטי'ס. הוא רכש את כריסטי'ס בשנת 1998, ובכך חיזק את מעמדו בעולם האמנות הבינלאומי. נוסף על כך הוא הקים את תאגיד מותגי היוקרה "קרינג" (Kering), הכולל מותגים כמו גוצ'י, איב סן לורן, בלנסיאגה ובוטגה ונטה. תאגיד זה, שמנוהל כיום על ידי בנו פרנסואה-הנרי פינו, ממלא תפקיד מרכזי בתעשיית האופנה היוקרתית בעולם.

פינו קיבל את הזכות להשתמש בבורסה למסחר כחלק מעסקה עם עיריית פריז, שבמסגרתה הוענק לו חוזה חכירה ל-50 שנים תמורת תשלום חד-פעמי של 15 מיליון יורו, בתוספת דמי שכירות שנתיים. פינו גם מימן את שיפוץ המבנה בעלות של כ-170 מיליון דולר. השיפוץ נעשה תוך שימור האדריכלות ההיסטורית ושילוב אלמנטים עכשוויים. אנדו, המוכר בגישתו המינימליסטית ובשליטתו המדויקת בשימוש בבטון, הוסיף לחלל הפנימי של המבנה גליל בטון יוצא דופן, המחבר באופן מרהיב בין הארכיטקטורה ההיסטורית העשירה של הבניין לבין האמנות העכשווית המוצגת בו. העיצוב של אנדו מכבד את המורשת הארכיטקטונית של המבנה ומשתלב בצורה הרמונית עם כיפת הזכוכית שנשמרה.

הבורסה למסחר נבנתה במאה ה-16 כ"מלון דה סואסון" (Hôtel de Soissons) עבור המלכה קטרינה דה מדיצ'י (Catherine de' Medici) בתכנון האדריכל ז'אן בולאן (Jean Bullant). לאורך השנים עבר המבנה שינויים רבים לפני שהפך לבורסה למסחר, בכל תקופה עבר התאמות אדריכליות ששיקפו את הצרכים והסגנון של הזמן. במאה ה-18 המבנה עוצב מחדש כאולם תבואה (Halle aux blés) על ידי האדריכלים ניקולא לה קאמי דה מזייר (Nicolas Le Camus de Mézières), ז'אק-גיום לה גרן (Jacques-Guillaume Legrand) וז'אק מולינוס (Jacques Molinos), תוך שמירה על המבנה העגול האייקוני.

כיפת הזכוכית שנבנתה בשנים 1811–1813 בעקבות שריפה שהרסה את הכיפה המקורית היא יצירת מופת הנדסית מתקופת המהפכה התעשייתית. תכננו אותה האדריכלים פרנסואה-ג'וזף בלנז'ה (François-Joseph Bélanger) וז'אק איגנס היטורף (Jacques Ignace Hittorff), והיא הייתה אחד הפרויקטים הראשונים בעולם שכלל כיפת ברזל בגודל כזה. הכיפה הפכה לסמל של הקדמה התעשייתית והחדשנות האדריכלית של פריז באותה תקופה.

הכיפה הנוכחית משלבת ברזל וזכוכית ומאפשרת חדירת אור טבעי לחלל המרכזי של המבנה. במהלך השיפוץ האחרון, שניהל אנדו, הוחלפו פאנלי הזכוכית בזכוכית כפולה מודרנית לשיפור היעילות התרמית, תוך שמירה על איכות האור הטבעי. זאת ועוד, הפרסקאות ההיסטוריות המכסות את החלק התחתון של הכיפה שוחזרו בקפידה כדי לשמר את העושר התרבותי והאמנותי של המבנה.

פרנסואה פינו ייסד שני מוזיאונים לאמנות עכשווית בוונציה לפני שפתח את המוזיאון בפריז. בשנת 2006 הוא שיפץ את פאלאצו גראסי (Palazzo Grassi), מבנה מהמאה ה-18 ששימש בעבר כאחוזת אצולה, ובשנת 2009 שיפץ את פונטה דלה דוגנה (Punta della Dogana), מבנה היסטורי ששימש את המכס הימי של ונציה. שני המבנים הפכו למוקדי תרבות חשובים המציגים תערוכות מתחלפות של אמנים בינלאומיים מתוך אוסף פינו. על השיפוץ והשימור של שני המבנים האלה אחראי האדריכל טדאו אנדו.

למדריך התרבות המקיף שלנו לפריז, אנא הקליקו על הקישור.