מרכז בלאג'יו של קרן רוקפלר (The Rockefeller Foundation Bellagio Center) שוכן בשטח גדול ומטופח שגודלו 50 דונם בלב אגם קומו (Lake Como) שבצפון איטליה. המרכז הוקם בשנת 1959 על ידי קרן רוקפלר. זה זמן רב שהמרכז נחשב  למקום מפלט וקרקע פורייה לשיתופי פעולה עבור אנשי רוח, אמנים, סופרים, מדענים, חוקרים ומקבלי החלטות מכל רחבי העולם. תוכנית הרזידנסי של מרכז בלאג'יו נוסדה מתוך אמונה כי רעיונות חדשניים צומחים מדיאלוג בין מוחות מגוונים. במהלך השנים נמנו עם בוגרי המרכז חתני פרס נובל, אמנים מוערכים וחוקרים פורצי דרך.

שמחתי לראיין את שרה גייזנהיימר (Sarah Geisenheimer), סגנית הנשיא לחדשנות בקרן רוקפלר. גייזנהיימר מובילה את תוכניות הכנסים והרזידנסי במרכז בלאג'יו.

הקשר בין הקרן לבין מרכז בלאג'יו החל בשנת 1959, כאשר אלה הולברוק ווקר (Ella Holbrook Walker), האמריקאית שנודעה כ"נסיכה של טורה וטאסו" (Principessa della Torre e Tasso), תרמה בנדיבות את הנכס לקרן מתוך כוונה אצילית לקידום ההבנה הבינלאומית. במשך יותר משישה עשורים היה למרכז תפקיד חשוב בקידום פרויקטים פורצי דרך באמצעות תוכניות הרזידנסי והכנסים שלו, והוא זכה להכרה עולמית על טיפוח דיאלוג רב-תרבותי ושיתופי פעולה רב-תחומיים.

בכל שנה מתקבלים לתוכניות הרזידנסי של מרכז בלאג'יו עד מאה אנשי מקצוע מובילים, חוקרים, סופרים, מקבלי החלטות ואמנים מכל רחבי העולם. כל תוכנית רזידנסי נמשכת כחודש, שבמהלכו השוהים בתוכנית מקדמים את הפרויקטים שלהם ומציגים אותם בפני קהילה מגוונת ובינלאומית. רשימת המשתתפים בתוכנית בעבר מרשימה וכוללת שמות כמו חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ (Joseph Stiglitz), הסופרת מאיה אנג'לו (Maya Angelou), הסופר מייקל אונדאטיה (Michael Ondaatje), וקובעי מדיניות בינלאומיים כמו מרי רובינסון (Mary Robinson) ומונטק אהלווליה (Montek Ahluwalia).

נוסף לתוכנית הרזידנסי, המרכז מארגן כ-55 כנסים בינלאומיים מדי שנה. כנסים אלו מתוכננים על ידי מוסדות שונים ברחבי העולם, וכמה מהם ממומנים ישירות על ידי הקרן. היוקרה של המרכז יחד עם מיקומו המיוחד מספקים תנאים למפגשים יוצאי דופן של דמויות מפתח ממדינות ומגזרים שונים. שרה גייזנהיימר תיארה את אופיו הטרנספורמטיבי של המרכז: "מרכז בלאג'יו הוא לא רק מקום יפה. השהות בו היא חוויה עוצמתית. זה המקום שבו אתה יכול לשהות בחדר עם משורר, מדען, מדינאי ואמן, וכולם לומדים זה מזה. זה מקום שבו מתכנסים כולם יחד לשיח פורה וחשיבה מגוונת. מקום שבו הגבולות מטושטשים ורעיונות חדשים נולדים."

גייזנהיימר מתארת את תמצית חוויית השהות ברזידנסי של מרכז בלאג'יו: "הקסם של בלאג'יו," היא אומרת, "נמצא בפרויקטים האישיים שהדיירים מביאים עימם ובדרכים הבלתי צפויות שבהן פרויקטים אלו מתפתחים, וכן הקשרים שנוצרים." אף על פי שמשתתפי התוכנית מגיעים לבלאג'יו עם מיקוד ברור בעבודתם, התוכנית המובנית, הכוללת ארוחות משותפות ושיחות מונחות, מובילה לעיתים קרובות לשינויים משמעותיים בהשקפותיהם. כל דייר מתבקש להציג את עבודתו, דבר שמטפח חילופי רעיונות ומשובים מפרים. סביבה זו, המטפחת שיתוף פעולה רב-תחומי, הביאה להגשמת שיתופי פעולה בלתי צפויים שאפשרו לקדם את הפרויקטים האישיים למימוש והצלחה. לדוגמה, חתן פרס נובל ג'ו שטיגליץ (Joe Stiglitz) יצר קשר מיוחד עם אמנית המיצג סוזן לייסי (Suzanne Lacy), שהוביל אותם ללמד זה בשיעורים של זה ולשתף פעולה בפרויקטים שונים. באופן דומה, חוקרים שעסקו במחקר על מיצוי ליתיום מצאו שפה משותפת עם במאי סרטי תעודה והחלו לבחון את האפשרות להציג את ממצאיהם בסרט. גייזנהיימר מסכמת, "זה באמת מדהים לראות מה יכול להתממש כאשר יוצרים מרחב שבו מוחות מגוונים יכולים לחבור."

גייזנהיימר שיתפה בתובנות על יוזמה ייחודית שקרן רוקפלר תמכה בה בשיתוף פעולה עם מכון ברוקינגס (Brookings Institution). היוזמה, ששמה "17 חדרים" (17 Rooms), התמקדה ביוזמות לשינוי בר-קיימא, וכל אחד משבעה-עשר החדרים הוקדש למטרה ספציפית. חדר חמש, למשל, התמקד בשוויון מגדרי. חדר זה הפגיש נשים מנהיגות, בהן מישל נאן (Michelle Nunn), נשיאה ומנכ"לית של ארגון Care, ופט מיטשל (Pat Mitchell), לצד אחרות. יחד הן זיהו את הכוח שיש ליצירה אמנותית בהנעת שינוי למען שוויון מגדרי.

מעבר לתמיכה כספית וניצול נכסיה קרן רוקפלר חָבְרה לארגון Care כדי להגשים את חזון השוויון המגדרי. השותפות, הנקראת "מלגת האמנויות לשוויון מגדרי" (Arts for Gender Equality Fellowship), שואפת לרתום את כוחה הטרנספורמטיבי של האמנות להנעת שיח והובלת שינוי חברתי למען צדק מגדרי. המלגה תומכת במגוון רחב של אמניות ומחברת אותן לארגונים חברתיים מקומיים ובינלאומיים ומנהיגים פוליטיים ולקהילה האמנותית הבינלאומית. האמניות המוצגות באתר של Care קיבלו את ההזדמנות לפתח את הפרויקטים שלהן במרכז בלאג'יו.

גייזנהיימר הדגישה כמה פרויקטים מרתקים, כמו יצירת מולטימדיה של האמנית ההודית ג'סמין פתחג'ה (Jasmeen Patheja), העוסקת בשאלה "מה היא לבשה?" בהקשר לתקיפות מיניות. שאלה זו, הנשאלת לעיתים קרובות את הקורבנות, משמרת את האשמת הקורבן ומסיטה את המיקוד ממעשיו של התוקף אל לבוש הקורבן. ביצירתה ג'סמין מאתגרת את הנרטיב הזה ומבליטה את האבסורדיות וחוסר הרלוונטיות של שאלה זו. הפרויקט נועד לאתגר נורמות חברתיות ודעות קדומות ולעודד את הצופים לבחון מחדש את אמונותיהם ודעותיהם.

פרויקט מעניין נוסף הוא זה של אמיליה יאנג (Emilia Yang), אמנית רב-תחומית מניקרגואה/ארצות הברית, מתעמק בזכויות הקהילה הלהט"בית ובזהות מגדרית באמריקה הלטינית, תוך התבססות על חוויותיה האישיות והאתגרים שעמדו בפניה. היוזמה כוללת גם ביטויים פואטיים של נשים מוסלמיות, בהן יצירות של המשוררת ההודית סביקה עבאס (Sabika Abbas). גייזנהיימר הדגישה את ההשפעה העמוקה של פרויקטים אלו, ואמרה, "הם מאפשרים לאנשים להבין ולהרגיש לעומק את משמעותן של החוויות הללו."

גייזנהיימר התייחסה למחויבות של הקרן לטפל בהשפעות משבר האקלים עם השקעה ניכרת של מיליארד דולר בנושא. מרבית תוכניותיו של מרכז בלאג'יו נמצאות בהלימה עם סדרי העדיפויות המרכזיים של קרן רוקפלר. גייזנהיימר הסבירה כי הגישה שלהם לשינויי האקלים מתמקדת בשינוי עמוק של המערכות המחמירות את הבעיה. הדבר כולל הערכה מחודשת של מערכות המזון שלנו, בחינת הקשר בין שינויי האקלים לבריאות, שינוי שקול ומדוד של מערכות אנרגיה, במיוחד במדינות מתפתחות, וחשיבה מחודשת על מערכות מימון.

כדי לעודד פתרונות חדשניים מרכז בלאג'יו מפרסם קולות קוראים להגשת מועמדויות לרזידנסי. בשנים האחרונות הותאמו הקולות הקוראים לנושאים ייחודיים כמו שינויי אקלים, רווחה וחשיבה מחדש על קפיטליזם. עם זאת, הם מפרסמים גם קול קורא כללי לפרויקטים פורצי דרך בתחומים שונים. הקרן מקפידה לשלב מגוון חוקרים, אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע ולגוון בנושאים הנדונים במטרה לשמור על גיוון גאוגרפי, מגדרי ותמטי בבחירותיהם.

גייזנהיימר מתארת את תוכנית הרזידנסי של מרכז בלאג'יו ככזו שמציעה למשתתפיה חוויה ייחודית ומעמיקה. המרכז ממוקם בווילה הראשית, ובנכסים קטנים יותר יש כמה חדרי מגורים נוספים, וכל דייר מקבל חדר מרווח. אמנים מקבלים גם חללי סטודיו סמוכים, ואילו אחרים מקבלים משרדים. תוכנית הרזידנסי מקפידה על איזון בין עבודה ממוקדת לאינטראקציות חברתיות. המרכז גם מארגן טיולים שבועיים שבהם מגלים הדיירים את הנופים הציוריים של אגם קומו. גייזנהיימר הדגישה את חשיבותן של האינטראקציות הללו, ואמרה, "הדגש אינו על העבודה שאתה מייצר בבלאג'יו, אלא על הקשרים שאתה בונה, שיתופי הפעולה שאתה יוצר והפרספקטיבות החדשות שאתה רוכש."

גייזנהיימר הדגישה את חשיבותם של רעיונות חדשניים ואת הפוטנציאל לתובנות פורצות דרך כמרכיבים בסיסיים בבחירת המשתתפים בתוכנית הרזידנסי. ערכים נוספים הם סקרנות ושיתוף פעולה. עוד קריטריונים עיקריים הם פוטנציאל ההשפעה של הפרויקט שהם מציעים. מכיוון שהקרן מעוניינת להבין כיצד המועמדים מתכננים להשתמש בעבודתם כדי לחולל שינוי משמעותי המועמדים נדרשים להציג בצורה ברורה את חשיבות הפרויקט שלהם, את השינוי הגלובלי שאליו הם שואפים ואת הרלוונטיות העכשווית שלו. המטרה היא להעריך את יכולת ההשפעה הרחבה של הפרויקט ואת הפוטנציאל שלו ליצירת של שינוי אמיתי בתחום שבו הוא עוסק.

גייזנהיימר רואה את המרכז כצומת מרכזי לפתרונות גלובליים המעצים שיתופי פעולה ושותפויות שמובילים לשינויים ממשיים בשטח. היא הדגישה את החשיבות של שמירה על מורשת המרכז, תוך התאמה לצרכים המשתנים של העולם. קרן רוקפלר, באמצעות מרכז בלאג'יו, נשארת מחויבת למשימתה לקידום רווחת האנושות ברחבי העולם.