ברוכים הבאים לברצלונה, היהלום התרבותי של קטלוניה שבספרד וגן עדן לאוהבי אמנות, עיצוב וארכיטקטורה. במדריך הטיולים של מגזין "אוצרות תרבות", נעמיק במורשת האמנותית העשירה של העיר, נדגיש אתרים חשובים כמו לה סגרדה פמיליה, מוזיאון פיקאסו וקאזה באליו, ונדריך אתכם גם למוזיאונים לאמנות ועיצוב פחות מוכרים כמו מוזיאון העיצוב של ברצלונה וגלריות מובילות שאסור לפספס. לצד מרכזי התרבות, נמליץ גם על מסעדות טאפס ומלונות בוטיק מפנקים שמציעים חוויית שהייה ייחודית המשקפת את הסגנון של העיר.

לצורך קבלת גישה למפת האוצר הבלעדית שלנו בברצלונה, אנא הקליקו על הקישור והרשמו כחברים במגזין שלנו. המפה מכילה את כל ההמלצות מהמדריך שלנו ומציעה טיפים נוספים על מסעדות, בתי קפה, חנויות ועוד. כל מיקום מסומן על המפה. כחברים, תהיה לכם היכולת לצפות במפה ולשמור אותה בפרופיל שלכם, כך שתמיד תהיו מוכנים להרפתקאות הבאות שלכם עם המקומות הטובים ביותר בהישג יד.

מוזיאונים:

מוזיאון פיקאסו, הממוקם בלב העיר העתיקה, מציג אוסף עצום של למעלה מ-4,000 יצירות אמנות של פבלו פיקאסו, מה שהופך אותו לאתר חובה לחובבי אמנות. המוזיאון, שהוקם בשנת 1963, משתרע על פני חמישה ארמונות מימי הביניים ברחוב מונקאדה, ומהווה חלון הצצה להתפתחותו היצירתית של האמן לאורך השנים, במיוחד בתקופה שבה התגורר ולמד בעיר. האוסף כולל יצירות מתקופת "הכחולה" המלנכולית ועד ניסיונותיו עם הקוביזם, ומספק מבט מקיף על יצירתו בסגנונות וחומרים שונים. הארמונות עצמם, שנבנו במאה ה-13 וה-14, מציעים חוויה היסטורית מרתקת לצד האמנות המוצגת בהם. ביקור במוזיאון פיקאסו הוא מסע מרתק אל תוך עולמו היצירתי של אחד האמנים המשפיעים ביותר של המאה ה-20, ומומלץ מאוד להזמין כרטיסים מראש עם הדרכה כדי להימנע מתורים ארוכים, במיוחד בעונת השיא. 

מוזיאון האמנות העכשווית של ברצלונה (MACBA), ממוקם ברובע אל ראבאל. המבנה האייקוני הלבן והמינימליסטי של המוזיאון, שתוכנן על ידי האדריכל האמריקאי ריצ'רד מאייר, יוצר ניגוד בולט לשכונות ההיסטוריות הסובבות אותו. המוזיאון נפתח לקהל בשנת 1995 ומאז הפך לאחת מהאטרקציות החשובות ביותר בתחום האמנות העכשווית בברצלונה. בתוך המוזיאון, האוסף הנרחב כולל מעל 5,000 יצירות המתפרסות מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ועד היום. בעוד שהמוזיאון שם דגש על אמנות קטלונית וספרדית, הוא כולל גם יצירות של אמנים בינלאומיים. בנוסף, יש במוזיאון מרכז מחקר וספרייה עם גישה חופשית לקהל הרחב, המציעה אוסף נרחב של ספרים, פרסומים וארכיונים הקשורים לאמנות עכשווית.

מכון ז'ואן מירו (Fundació Joan Miró), הממוקם בראש גבעת מונטז'ואיק עם נוף פנורמי על ברצלונה, מחזיק באוסף המקיף ביותר של יצירותיו של האמן הקטלאני ז'ואן מירו. המוזיאון, שתוכנן על ידי חברו של מירו, האדריכל ג'וזפ לואיס סרט, הוא יצירת אמנות בפני עצמה עם חללים מרווחים וקירות לבנים המוארים באור טבעי. האוסף כולל למעלה מ-16,000 יצירות, ביניהן ציורים, פסלים, טקסטיל ורישומים, המשקפים את המסע האמנותי המגוון של מירו. בנוסף לאוסף הקבוע, המוזיאון מארח תערוכות זמניות של אמנים עכשוויים. המכון נוסד על ידי מירו בשנת 1975, במטרה להקים מרכז בינלאומי למחקר אמנותי ולהנגיש את האמנות לקהל הרחב. 

מוזיאון העיצוב של ברצלונה (Museu del Disseny de Barcelon), הוא מבנה מודרניסטי ייחודי הממוקם באזור גלורייס. המבנה מאכלס ארבעה מוזיאונים שהיו בעבר נפרדים: מוזיאון האומנויות הדקורטיביות, מוזיאון הקרמיקה, מוזיאון הטקסטיל והלבוש ומוזיאון האמנויות הגרפיות. האוסף המשולב כולל אלפי פריטים מהמאה הרביעית ועד היום, ומציג את ההיסטוריה וההתפתחות של העיצוב במגוון תחומים. מטרת המוזיאון היא לקדם הבנה טובה יותר לתחום העיצוב, הן בהקשר היסטורי והן בהקשר עכשווי, ולהדגיש את חשיבותו ככלי לפיתוח תעשייתי וכלכלי, כמו גם לפיתוח תרבותי. המוזיאון נפתח בשנת 2014, ומאז הפך למרכז תרבותי חשוב בברצלונה. הוא מציג תערוכות קבועות ומתחלפות בתחומים כמו עיצוב מוצר, עיצוב אופנה, אמנויות דקורטיביות ואמנויות גרפיות. הבניין עצמו, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים MBM, הוא חלק מתכנית פיתוח עירונית, שמטרתה להפוך אזורים תעשייתיים לשעבר לשכונות עירוניות מודרניות.

גלריות:

Galeria Joan Prats: נוסדה בשנת 1976, הגלריה מהווה מוקד לאמנות עכשווית בברצלונה. היא מייצגת אמנים מקומיים ובינלאומיים רב תחומיים. ADN Galeria: ידועה בגישה הסוציו-פוליטית שלה, המתמקדת באמנות עכשווית שעוסקת בנושאים הבוערים בחברה. הגלריה מקיימת תערוכות המתמקדות בהיבטים חברתיים ופוליטיים ומקדמת אמנים שמעורבים בנושאים חברתיים​. Àngels Barcelona: גלריה לאמנות עכשווית המציגה פרויקטים מגוונים, עם דגש על תערוכות שמציעות התבוננויות מעמיקות על החברה ונושאים עכשוויים. הגלריה מתמחה באמנות ניסיונית וצילום​.  Galeria Senda: נוסדה בשנת 1991 והייתה קריטית בקידום אמנים בינלאומיים בספרד, כמו גם בהכנסת כשרונות צעירים מקומיים לסצנה האמנותית הגלובלית. 3 Punts Galeria: מקדמת אמנים עכשוויים ומתמקדת במיוחד בטיפוח כשרונות צעירים. הגלריה הוקמה בשנת 1994 ומציעה מגוון רחב של יצירות אמנות במחירים נגישים במטרה לעודד אספנות צעירה וחדשה​.

ארכיטקטורה:

סגרדה פמיליה (La Sagrada Familia), סמל איקוני של ברצלונה ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו, היא יצירת מופת של אדריכלות סוריאליסטית שתוכננה על ידי אנטוני גאודי. הבזיליקה נמצאת בבנייה מאז 1882 ועדיין לא הושלמה, מה שמעיד על היקף חזונו של גאודי. הבנייה החלה תחת האדריכל פרנסיסקו דה פאולה דל ויאר, אך בשנת 1883 אנטוני גאודי לקח את הפיקוד ושינה את התוכניות המקוריות של הכנסייה הנאו-גותית לפרויקט שאפתני הרבה יותר. גאודי הקדיש את 43 השנים האחרונות לחייו לפרויקט, וראה את הכנסייה כמשימתו הקדושה, והשקיע בה גם מכספו הפרטי. העיצוב המורכב של סגרדה פמיליה משלב בין צורות גותיות לארט נובו, עם צריחים מתנשאים השואפים לשמיים ופנים המזכיר יער אבן, כאשר העמודים מתפצלים כמו עצים.לכנסייה שלושה חזיתות עיקריות, שכל אחת מהן מוקדשת לפרק אחר בחייו של ישו – חזית המולד, חזית הפסיון וחזית התהילה. כל חזית מציגה סמליות עשירה ופרטי אמנות מורכבים. חזית המולד, למשל, מציגה את לידתו של ישו ומלאה בחיים ובטבע, בעוד שחזית הפסיון מציגה את סבלו של ישו בצורה חדה ואכזרית​. סגרדה פמיליה היא הכנסייה הקתולית הגדולה ביותר בעולם שעדיין לא הושלמה, והעבודה עליה ממשיכה עד היום עם תוכניות לסיים את הבנייה עד שנת 2026, מאה שנה לאחר מותו של גאודי. 

קאזה באליו (Casa Batlló),הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הבניין קיבל את ההכרה הזו בשנת 2005 בשל חשיבותו האדריכלית והתרבותית, והוא נחשב לאחת מיצירות המופת של אנטוני גאודי ולסמל איקוני של ברצלונה. החזית של הבניין מעוטרת במוזאיקה של אריחי קרמיקה שבורים, היוצרים אפקט של קשקשי דרקון, אפקט שמתחזק בזכות הקשתות שעל הגג. הבניין המקורי נבנה בשנת 1877, אך בשנת 1903 נרכש על ידי איש העסקים ז'וזפ באיו, אשר שכר את גאודי לעצב מחדש את הבית בשנת 1904. גאודי בחר לשמור על המבנה הקיים ולהוסיף לו את הסגנון האדריכאלי שלו. הבנייה הסתיימה בשנת 1906, וכללה הוספת קומות חדשות. קאזה באיו מושכת יותר ממיליון מבקרים מדי שנה ונחשבת לאחד מאתרי החובה בברצלונה. מומלץ לרכוש כרטיסים מראש כדי להימנע מתורים ארוכים, וניתן לשכור מדריך קולי המסביר על הפרטים המרתקים של כל חדר.

פארק גואל (Park Güell), עוד יצירה מרשימה של אנטוני גאודי, כולל גנים ואלמנטים אדריכליים הממוקמים על גבעה בעיר. זהו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ואחד השטחים הירוקים הגדולים ביותר בברצלונה. ב-1899, רכש אוסבי גואל את הקרקע והזמין את גאודי לתכנן שכונת מגורים לאריסטוקרטים. גאודי החל בעבודות ב-1900, והמשיך במשך 14 שנים, אך הפרויקט לא הצליח מבחינה מסחרית ורק שני בתים מתוך 60 שתוכננו נבנו בפועל​. הפארק נפתח לציבור בשנת 1926, לאחר שנרכש על ידי מועצת העיר ברצלונה. פארק גואל ידוע במבנים המכוסים במוזאיקה צבעונית, פסלים ובספסל המפותל המציע נופים פנורמיים של ברצלונה. המאפיינים האדריכליים משלבים בין צורות טבעיות לאדריכלות לא שגרתית, מה שממחיש את סגנונו הייחודי של גאודי, שבו הגבול בין יצירת האדם והטבע מטושטש. הפארק מחולק לאזור מונומנטלי, הכולל את גרם המדרגות הדרקון והחדר ההיפוסטילי, ולאזור החיצוני הכולל את רוב הגנים המורחבים של הפארק. פארק גואל מושך מיליוני מבקרים מדי שנה והוא אחד מהאטרקציות התיירותיות המובילות בברצלונה. מומלץ לרכוש כרטיסים מראש באינטרנט, שכן הכניסה לאזור המונומנטלי מוגבלת ונדרשת הזמנה מראש. הפארק מציע חוויות סיור רבות, כולל סיורים מודרכים המאפשרים הבנה עמוקה יותר של ההיסטוריה והעיצוב של הפארק.

פלאו דה לה מוסיקה קטלנה (Palau de la Música Catalana), הממוקם ברובע ריברה, הוא אחד מאולמות הקונצרטים המרשימים בעולם. יצירת מופת אדריכלית זו, שתוכננה על ידי האדריכל הקטלאני לואיס דומנק אי מונטנר, נחשבת לאחת הדוגמאות המובחרות של סגנון המודרניזם הקטלאני. האולם נבנה בין השנים 1905-1908, ונפתח רשמית בפברואר 1908. חזית הבניין המפואר מעוטרת במוזאיקות מורכבות, מוטיבים פרחוניים ופסלים המצביעים על העושר הפנימי. בתוך האולם, תקרת הזכוכית הצבעונית המרהיבה מאירה את האולם בקשת צבעים מרהיבה. אולם הקונצרטים הוא דוגמה לאדריכלות ייחודית המשלבת אור טבעי, כאשר במהלך היום אין צורך בתאורה מלאכותית. ב-1997, פלאו דה לה מוסיקה קטלנה הוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, והפך לסמל תרבותי חשוב בחיי החברה של קטלוניה. האולם מארח גם סיורים מודרכים המאפשרים למבקרים להתרשם מהאדריכלות וההיסטוריה של המקום, בנוסף לקונצרטים המתקיימים בו באופן קבוע. 

פונט דל ביסבה (Pont del Bisbe), או גשר הבישוף, הוא מבנה מרשים בסגנון ניאו-גותי, שנבנה ברובע הגותי של העיר בשנות ה-20 של המאה ה-20. הגשר נבנה בשנת 1928 על ידי האדריכל הקטלאני ז'ואן רוביו אי בלבר (Joan Rubió i Bellver), שהיה תלמידו של אנטוני גאודי. למרות מראהו העתיק, הגשר הוקם כחלק מהתערוכה הבינלאומית של ברצלונה בשנת 1929. הגשר מחבר בין פלאו דה לה ג'נרליטאט (Palau de la Generalitat) לקאסה דלס קאנונג'ס (Casa dels Canonges). הגשר מפורסם בפרטים המפוסלים שלו, כולל גולגולת ומוטיב פגיון המעוררים אגדה מקומית על קללה. יש המאמינים שהגולגולת היא אמיתית ולא רק פסל, ואם הפגיון יוסר, העיר ברצלונה תיהרס. אחרים טוענים שאם תביעו משאלה תוך כדי הליכה לאחור מתחת לגשר והביטו ישירות בגולגולת, המשאלה תתגשם. מעבר על פני הגשר מעל רחוב קארר דל ביסבה (Carrer del Bisbe) הוא כמו לחצות מכונת זמן, מה שהופך את המקום לנקודת ביקור חובה לכל מי שמחפש לחוות את השילוב הייחודי של העתיק והעכשווי בברצלונה. 

טורה גלורייס (Torre Glòries), שנקראה בעבר טורה אגבר (Torre Agbar), היא אחת מהמבנים המודרניים האייקוניים ביותר של ברצלונה. המגדל, שתוכנן על ידי האדריכל הצרפתי ז'אן נובל, מתנשא לגובה של 144 מטרים ויש לו 38 קומות. צורתו הייחודית של המגדל, המזכירה קליע, ושילוב התאורה הדינמית הופכים אותו לאלמנט בלתי נשכח בקו הרקיע של העיר. חזית המגדל מצופה בכ-4,500 פאנלים מוארים הניתנים לשליטה באמצעות טכנולוגיית LED, המאפשרים יצירת אפקטים חזותיים מרהיבים, במיוחד בשעות הערב. נובל הושפע בעיצובו מהצורות האורגניות של מבני גאודי ומההרים של מונסראט. המגדל משמש בעיקר כמבנה משרדים, אך כולל גם קומות טכניות, אולמות רב-תכליתיים ובית קפה. בנוסף, ניתן לבקר במרפסת התצפית שבקומה ה-30, המציעה נוף פנורמי מרהיב של ברצלונה. תצוגת התאורה של המגדל היא אטרקציה מיוחדת, המתקיימת בשעות הערב של ימי שישי, שבת וראשון, ומספקת מופע צבעים מרהיב לכל הנמצאים בקרבת המגדל.

הפביליון של ברצלונה (Barcelona Pavilion), אף שאינו עכשווי לגמרי, נחשב לדוגמה על-זמנית של אדריכלות מודרנית. הפביליון תוכנן על ידי לודוויג מיס ואן דר רוהה שימש כפביליון של גרמניה לתערוכה הבינלאומית של 1929 בברצלונה, והוא נחשב לאחד המבנים המשפיעים ביותר באדריכלות המודרנית. המבנה נועד להדגיש את התרבות המודרנית והמתקדמת של גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה. הפביליון נהרס לאחר התערוכה, אך שוחזר בשנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי קבוצת אדריכלים קטלאניים, לפי תצלומים ותוכניות שנותרו מהבניין המקורי​. הפביליון מתאפיין בקווים נקיים, שימוש בזכוכית, פלדה ושיש, ותחושת פתיחות ושקיפות. המבנה נמוך ופרוס, עם גג שטוח הנתמך על עמודי פלדה דקים, היוצרים תחושת ריחוף. החומרים בהם השתמש מיס כוללים שיש איטלקי, אוניקס מוזהב וזכוכית צבועה, המשמשים כמחיצות חלל ומעניקים תחושה של שקיפות ואווריריות. בנוסף, ישנם בריכות השתקפות שמעצימות את האפקטים החזותיים של המבנה​. 

מרכז האדריכלות העכשווית (COAC), ההוא מוסד המוקדש לחקר וקידום האדריכלות המודרנית והעכשווית. המרכז משמש כמוקד לחובבי אדריכלות ומארגן תערוכות המתעמקות במגוון רחב של סגנונות אדריכליים, תנועות וחדשנויות, ומציג כיצד האדריכלות התפתחה לאורך הזמן וממשיכה לעצב את עולמנו. המרכז נמצא במבנה הממוקם בכיכר נובה (Plaça Nova) ברובע הגותי, מול קתדרלת ברצלונה. המבנה מעוצב בסגנון מודרני עם קווים ישרים, פריזות של פיקאסו ומרפסת פנורמית עם נוף לקתדרלת ברצלונה. המרכז מציע מגוון רחב של פעילויות, כולל תערוכות, סדנאות, הרצאות ואירועים תרבותיים. התערוכות במקום חוקרות את ההתפתחויות האחרונות באדריכלות ומדגישות את חשיבות החדשנות והמחקר בתחום זה. המרכז גם מספק שירותי ייעוץ ותמיכה לאדריכלים מקצועיים וסטודנטים באמצעות בית הספר לאדריכלות סירט (Escola Sert) המארגן קורסים לתארים מתקדמים וסדנאות מקצועיות. 

עיצוב:

BD Barcelona Design הוא מותג עיצוב ספרדי ידוע. מאז הקמתו בשנות ה-70, הוא היה חלוץ בעיצוב אמנותי וניסיוני, והציג יצירות של אמנים ומעצבים מפורסמים כמו סלבדור דאלי (Salvador Dalí) וחיימה חיון (Jaime Hayon). המותג נוסד בשנת 1972 על ידי קבוצת אדריכלים צעירים, בהם פפ בונט (Pep Bonet), כריסטיאן צ'יריצי (Cristian Cirici), לואיס קלוטט (Lluís Clotet), מיריה ריירה (Mireia Riera) ואוסקר טוסקטס (Oscar Tusquets), ששמו להם למטרה ליצור ולשווק רהיטים ופריטים ייחודיים. במהלך השנים, BD Barcelona Design זכה בפרסים יוקרתיים כמו פרס העיצוב הלאומי של ספרד ופרס חברת העיצוב האירופית הטובה ביותר​. 

Roca Barcelona Gallery הוא מרכז תרבות רב-תחומי בלב העיר, המהווה חלק מהמותג הגלובלי Roca. הגלריה עוצבה על ידי משרד האדריכלות הנודע OAB ומהווה דוגמה לעיצוב חדשני. הבניין המורכב מזכוכית מייצר אפקטים חזותיים מדהימים במהלך היום והלילה. רוקה, שהוקמה בשנת 1917 על ידי האחים מרטין, מטיאס וחוסה רוקה סולר, התחילה את דרכה בייצור רדיאטורים מברזל יצוק והתפתחה במהלך השנים לחברה מובילה בתחום חללי האמבטיה. כיום, המותג רוקה פועל ביותר מ-170 מדינות ומעסיק מעל 24,000 עובדים ברחבי העולם. הגלריה בברצלונה, שנפתחה בשנת 2009, מהווה חלק מהמחויבות של רוקה למצוינות ולעיצוב בר קיימא. ב-Roca Barcelona Gallery תוכלו לחוות תערוכות עכשוויות שמשלבות אמנות, עיצוב ואדריכלות. הגלריה מציגה את ההיסטוריה והחדשנות של המותג, עם מוצרים חדשניים ותצוגות אינטראקטיביות. 

FAD, הוא מוסד תרבות חשוב בברצלונה. כעמותה ללא מטרות רווח, FAD מארגן מגוון רחב של יוזמות כמו תערוכות, פרסים, שיחות וסדנאות לקידום העיצוב והאדריכלות בחיי התרבות, הכלכלה והחברה באזור. מטרתו היא להכיר בכישרון ולתת לו נראות, לעודד דיון ביקורתי ולהשריש את הדורות הבאים של יוצרים, ובכך ליצור מרכז דינמי לקהילת העיצוב המשגשגת של העיר​. FAD ממוקם במרכז העיצוב של ברצלונה (Disseny Hub Barcelona), בפלאסה דה לה גלוריאס קטלאנס, ומציע תשתית לתמיכה במעצבים ואמנים. 

Espai Tactel Toormix הוא מקום ייחודי בברצלונה המשלב אמנות, עיצוב ותרבות. המקום משלב סטודיו וגלריה ומהווה פלטפורמה דינמית עבור אמנים ומעצבים חדשים ומבוססים להציג את עבודותיהם. בגלריה מוצגות תערוכות המאתגרות את הגבולות המסורתיים של האמנות והעיצוב, מציעות פרספקטיבות חדשות ומעודדות דיאלוגים בתחום העיצוב העכשווי. בנוסף לתערוכות, המקום מארח סדנאות ואירועי תרבות, ובכך מטפח קהילה יצירתית ומפרה.

הפסקת אוכל:

הסצנה הקולינרית של ברצלונה עשירה ומגוונת, כאשר טאפאס מהווה חלק בלתי נפרד מתרבות המזון של העיר. הנה כמה ממסעדות הטאפאס המובילות בברצלונה: El Xampanyet: ממוקם בלב אל בורן, טאפאס בר מסורתי זה מגיש מנות קטנות טעימות וקאווה תוצרת בית. Quimet & Quimet: מקום קטן ושוקק חיים בפובל סק. הבר פועל כבר חמש דורות ומפורסם במונטדיטוס היצירתיים שלו (סנדוויצ'ים פתוחים קטנים) ובמבחר יינות. Bar del Pla: גם הוא ברובע אל בורן, טאפס בר המועדף על המקומיים בזכות הטוויסט המודרני שלו על טאפאס מסורתי. Cervecería Catalana: ממוקם ברובע אישמפלה, טאפאס בר ידוע בזכות מגוון רחב של טאפאס ומונטדיטוס. Bodega Biarritz 1881: מקום קטן ונעים ברובע הגותי, מציע חוויית טאפאס ייחודית עם תפריט מגוון. La Cova Fumada: ידוע כמקום הולדתה של הטאפאס הפופולרית "בומבס" (תפוחי אדמה ממולאים בשר חריף), בר צנוע ולא יומרני.

שווקים וחנויות וינטג':

מבחר שווקים וחנויות ווינטג' שבהם תוכלו למצוא בגדים ייחודיים, אביזרים, רהיטים ועוד: El Raval: ממוקמת ברובע רבל, החנות מציעה מגוון רחב של בגדים מתקופות שונות במחירים נוחים.  Holala!: חלוצה בסצנת הווינטג' של ברצלונה, Holala! מציעה מבחר בגדים, רהיטים ואביזרים משנות ה-50 עד שנות ה-90. ישנם שני סניפים, אחד בפלאסה קסטליה ואחד ברבל. החנות מציעה גם פריטים אקסקלוסיביים כמו משחקי וידאו ישנים, סקייטבורדים ומגזיני אופנה ואמנות. Lullaby: ממוקמת ברובע גרסיה, חנות זו מתמחה בבגדי נשים שנבחרו בקפידה משנות ה-20 עד שנות ה-80. החנות מציעה מבחר פריטי וינטג' ייחודיים, כולל בגדים, נעליים, תיקים ואביזרים אחרים. Els Encants Vells Flea Market: אחד משווקי הפשפשים העתיקים ביותר באירופה, מציע מגוון רחב של פריטי וינטג' ויד שנייה, כולל בגדים, רהיטים, תקליטים וספרים. זהו שוק פשפשים גדול שמציע מציאות מרהיבות במחירים משתלמים​. Lost & Found Market: שוק פופ-אפ שמתקיים ארבע פעמים בשנה בתחנת הרכבת Estació de França. זהו מקום נהדר למצוא בגדי וינטג', אביזרים ועוד. Le Swing Vintage: ממוקם ברובע בורן ומציע בגדי וינטג' ואביזרים ברמה גבוהה. Flamingos Vintage Kilo: חנות ברובע רבל המוכרת בגדים לפי משקל. החנות מציעה מבחר ייחודי של בגדים ואביזרים שנבחרו בקפידה מצפון אמריקה​.

מעל ומעבר:

הר מונז'ואיק (Montjuïc), שמשמעותו בקטלאנית מימי הביניים "הר היהודים", נחשב לאתר בעל היסטוריה עשירה. השם מרמז שבעבר היה במקום בית קברות יהודי. מעבר לחשיבותו ההיסטורית, ההר מהווה מרכז תרבותי הכולל שפע של אתרים בולטים. טירת מונז'ואיק: טירה מהמאה ה-17 שנמצאת על ראש ההר מציעה נופים פנורמיים מרהיבים של ברצלונה והים התיכון. הטירה שימשה כמצודה, בית כלא ואף מקום להוצאות להורג במהלך ההיסטוריה. כיום היא מציעה למבקרים תצפיות מרהיבות וסיורים היסטוריים. פובלה אספניול: מוזיאון פתוח הממוקם על מורדות מונז'ואיק, המציע מבחר מבנים וסגנונות אדריכליים ממחוזות שונים בספרד. המקום מארח גם סדנאות אומנותיות ואירועים תרבותיים. מוזיאון האמנות הלאומי של קטלוניה (MNAC): המוזיאון ממוקם בארמון הלאומי שעל מונז'ואיק וכולל אוסף מרשים של אמנות רומנסקית וגותית. הבניין עצמו הוא יצירת אמנות אדריכלית ומשמש כמוקד תרבותי חשוב. גן הבוטני של ברצלונה: ממוקם בצד הדרום-מזרחי של ההר ומציע מגוון רחב של צמחים מאזורים עם אקלים ים תיכוני ברחבי העולם. הביקור בגן מציע חוויה טבעית ופסטורלית בלב העיר. מכון ז'ואן מירו: מוזיאון המוקדש לאמן הקטלאני ז'ואן מירו, מציג עבודותיו ויצירות של אמנים עכשוויים אחרים. המבנה עצמו, שתוכנן על ידי האדריכל ז'וזפ לואיס סירט, הוא דוגמה לארכיטקטורה מודרנית. הכפר האולימפי: נבנה עבור אולימפיאדת 1992, כולל את האצטדיון האולימפי ואולמות ספורט נוספים. המקום משמש כיום כאטרקציה תיירותית וכמקום לאירועי ספורט ומוזיקה.

לחובבי הסוריאליזם ומעריצי אחד האמנים האייקוניים של המאה ה-20, טיול יום לתיאטרון-מוזיאון דאלי (Dalí Theatre-Museum) בפיגרס הוא חובה. בנסיעה קצרה ברכבת מברצלונה, המוזיאון, שתוכנן על ידי סלבדור דאלי עצמו, עומד כמונומנט לגאונותו האקסצנטרית. מעבר לחזית המרהיבה המעוטרת בביצים ענקיות ופסלים מוזהבים, המוזיאון מכיל אוסף רחב של עבודותיו של דאלי, מה שהופך אותו לאובייקט הסוריאליסטי הגדול בעולם. המוזיאון נבנה על הריסות התיאטרון העירוני של פיגרס, שנהרס במהלך מלחמת האזרחים הספרדית. דאלי בחר במיקום זה בשל חשיבותו האישית, שכן בתיאטרון זה נערכה התערוכה הראשונה שלו. המוזיאון נפתח לקהל בשנת 1974 והוא משלב יצירות אמנות מגוונות של דאלי, כולל ציורים, פסלים, תכשיטים, תצלומים ורישומים. המוזיאון מציג למעלה מ-1,500 יצירות אמנות, רבות מהן יוצרות אשליות אופטיות. כאשר נכנסים למוזיאון, המבקרים עוברים בחצר רחבה שבה נמצא קדליק שחור ישן עם פסל, מגדל של צמיגים ועוד יצירות מוזרות של דאלי. בין החדרים הבולטים ניתן למצוא את חדר מאי וסט, שבו הריהוט מסודר כך שיוצר דיוקן תלת-ממדי של השחקנית ההוליוודית, ואת תערוכת התכשיטים של דאלי, המציגה 39 פריטים ייחודיים שיצר דאלי עבור הצורף הצרפתי פרנסואה הוגו.